כל מה שרצית לדעת על התפתחות המדע בעת העתיקה:
מדע, כפי שהוא נתפש בעת החדשה, הוא האיסוף השיטתי של ידע אודות העולם; הוא כולל תצפית, ניסוי והסקה שיטתיים ואובייקטיביים, פיתוח ידע זה להסברים כוללניים ונרחבים ככל האפשר, תיעוד הידע והפצתו.
המדע בעת העתיקה הכיל מאפיינים חלקיים של המדע המודרני, כאשר במדע זה היו הרבה פחות ניסיונות.
את התפתחות המדע באירופה נהוג לחלק לשתי תקופות: תקופת הפריחה בעולם העתיק ופריחת המדע בתקופה המודרנית, שלאחר הרנסאנס.
בין שתי התקופות, בימי הביניים, דעך המדע.
המדע בעת העתיקה בלט בהתפתחותו ביוון העתיקה.
התפתחות זו הייתה כה מרשימה עד שאחת מאבני הנגף בהתקדמות המדעית במשך כ-2,000 השנה שלאחר מכן, היה הרעיון האירופי כי ליוונים הייתה הסמכות המדעית העליונה, וכי כל הידע כבר נמצא וקיים.
הידע באותן תקופות, אשר לא נבדק על דרך הניסוי, עובד ופורש כך שיותאם לאמונות השולטות, והפקפוק בו נאסר.