כל מה שרצית לדעת על התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל:
התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל הן התקפות טרור פלסטיני באמצעות ארטילריה רקטית (ירי תלול-מסלול) המתרחשות מאז 2001 ומופנות בדרך כלל למחוז הדרום ולישובי עוטף עזה.
כתוצאה מההתקפות נהרגו עשרות אזרחים ונפצעו עוד כאלפיים ישראלים, ההשפעה העיקרית של ההתקפות היא יצירת טראומה פסיכולוגית נרחבת של התושבים ושיבוש שגרת חיי היום-יום בקרב האוכלוסייה הישראלית.
מחקרים רפואיים שנערכו בשדרות, העיר הקרובה ביותר לרצועת עזה ובכך המותקפת ביותר על ידי רקטות, תעדו שכיחות הפרעות פוסט-טראומטית בקרב 50% מילדי שדרות, כמו כן תועד גם שיעור גבוה של דיכאון ואף הפלות.
ירי הרקטות מרצועת עזה נמשך עד היום.
הרקטות נורו תחילה לטווח קצר והשפיעו בעיקר על שדרות ויישובי עוטף עזה הסמוכים לרצועת עזה.
ב-2006 החלו המחבלים לירות רקטות שהגיעו לטווח רחוק יותר, ב-2009 לדוגמה, החלו להגיע רקטות מסוג גראד ו-WS-1B לאשדוד ובאר שבע, ב-2012, לראשונה מאז מלחמת המפרץ, שוגרו לכיוון תל אביב וירושלים רקטות.
בנוסף, כמה מן הרקטות אשר נורו לעבר ישראל כללו בתוכן בעבר פצצת זרחן,[16][17]
ירי הרקטות נחשב ואף הוכרז על ידי האומות המאוחדות והאיחוד האירופי כפעולות טרור, ארגוני זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ומשמר זכויות האדם מגדירים את ירי הרקטות כפשעי מלחמה.
על מנת להתגונן מפני הרקטות התוקנה מערכת צבע אדום ברחבי כל ערי מחוז הדרום.
ב-2006 החל פיתוחה של מערכת כיפת ברזל.
זמן קצר לאחר שנפרסה המערכת בבאר שבע ואשקלון באביב 2011 היא יירטה את הרקטה הראשונה שלה בהצלחה.
[18]
במרבית הפעמים, כאשר מתקפות הרקטות מתחזקות, מגיבה ישראל להתקפות בסיכולים ממוקדים ומבצעים צבאיים: מבצע קשת בענן (מאי 2004), מבצע ימי תשובה (2004), מבצע חורף חם (2008), מבצע עופרת יצוקה (2009), מבצע עמוד ענן (2012) ומבצע צוק איתן (2014).