כל מה שרצית לדעת על וירוס אפשטיין בר:
וירוס אפשטיין בר, או בקיצור EBV, הוא וירוס בן למשפחת וירוסים מחוללי ההרפס (herpesvirus), והוא אחד מן הווירוסים הנפוצים בעולם, אשר תוקפים בני אדם.
הווירוס נפוץ בכל רחבי העולם, והוא תוקף את מרבית בני האדם, בשלב זה או אחר במהלך חייהם.
בארצות הברית למשל, 95% מן הבוגרים בגילאי 35–40 כבר נדבקו בווירוס בעבר.
תינוקות נהיים פגיעים ל-EBV, מרגע שסרה מעליהם הגנת המערכת החיסונית של האם.
כאשר תינוקות או ילדים צעירים, נדבקים בווירוס, בדרך כלל הדגמה של התסמינים תהיה קלה ולא משמעותית, או שלא יראו תסמינים בכלל.
אצל ילדים גדולים יותר ומתבגרים צעירים, ב-35% עד 50% תופיע "מחלת הנשיקה" (מונונוקליאוזיס, infectious mononucleosis).
התסמינים של מחלת הנשיקה הם: חום, כאב גרון, קשרי לימפה מוגדלים, לעתים יתפתח מצב של הגדלת טחול או כבד.
לעתים נדירות תיתכן מעורבות של הלב או מערכת העצבים במהלך המחלה.
ההדבקה מתבצעת על ידי מגע קרוב עם הפרשות רוק של האדם החולה, ואינה מועברת בדרכים אחרות בדרך כלל, כמו באוויר או על ידי מוצרי דם.
אין אמצעים מיוחדים למניעת הדבקה בנגיף, אנשים רבים הם נשאים, וחלקם נותרים מדבקים גם כשהם בריאים לחלוטין ואינם מראים שום תסמינים.
מסיבות אלו הימנעות מהדבקה היא בבחינת בלתי אפשרית.
תקופת הדגירה, בין רגע ההדבקה לבין הופעת התסמינים, אורכת 4–6 שבועות.
האבחנה מתבצעת על סמך התסמינים שמראה החולה, וניתן לאשש זאת בבדיקות דם.
הטיפול במחלה נועד להקל על התסמינים בלבד, ואין שום תרופה או חיסון יעילים.
בדרך כלל המחלה תסתיים לאחר חודש או חודשיים, ולאחר ההדבקה אדם יישאר נשא של הווירוס אשר נותר רדום, בדרך כלל במספר תאים בגרון ובדם, וייתכנו אירועים חוזרים של התעוררות הווירוס, אולם הם יחלפו ללא תסמינים בדרך כלל.
עקב כך לא תיתכן הדבקה חוזרת, ולא ניתן לחלות פעמיים במחלת הנשיקה, כתוצאה מ-EBV.
אציקלוביר מפחית את ייצור הנגיף, אבל אין לו השפעה רבה על התסמינים של המחלה.
אצל מיעוט קטן מן הנשאים יופיע קשר מסוים בין הווירוס לשני סוגים נדירים של גידולים סרטניים, לימפומת בירקיט וקרצינומה של הפה והלוע (nasopharyngeal).
לא ניתן לומר שהווירוס הוא מחולל יחיד, וישנם גורמים רבים אחרים הקשורים להופעתם של גידולים אלו.
הווירוס התגלה על ידי אנטוני אפשטיין, איבון בר וברט אכונג (Anthony Epstein and Yvonne Barr, & Bert Achong).