כל מה שרצית לדעת על ולדימיר קלמנטיס:
ולדימיר "ולדו" קלמנטיס (Vladimír "Vlado" Clementis; 20 בספטמבר 1902 – 3 בדצמבר 1952) היה מדינאי סלובקי, חבר בכיר במפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית ושר החוץ של צ'כוסלובקיה בין השנים 1948-1950.
בין השנים 1921-1925 למד משפטים באוניברסיטת קארל בפראג ולאחר מכן עבד כעורך דין.
במרץ 1933 התחתן קלמנטיס עם לידה פטקובה, בתו של מנהל סניף בנק צ'כי בברטיסלבה.
בשנת 1935 הפך לחבר פרלמנט מטעם המפלגה הקומוניסטית.
בשנת 1938, בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה, היגר לפריז.
בעודו בפריז מתח ביקורת על הסכם מולוטוב-ריבנטרופ, זאת בניגוד לעמדתה הרשמית של מנהיגות המפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית אשר שהתה בגלות במוסקבה.
בעקבות דבריו נפתחה חקירה מפלגתית שנוהלה על ידי וילם שירוקי, אשר נשלח לצורך כך לפריז.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בחודש ספטמבר 1939, נכלא קלמנטיס בעוון השתייכותו למפלגה הקומוניסטית ופונה למחנה מעצר בריטי.
עם שחרורו ממעצר החליט לשהות בשנות המלחמה בלונדון, שם שידר נאומי רדיו בסלובקית ב-BBC כשהוא קורא לסלובקים ללחום נגד הכובש הנאצי.
עם שובו למולדתו בשנת 1945 התמנה לסגן שר החוץ בממשלת צ'כוסלובקיה הראשונה עם תום המלחמה.
כנציג צ'כוסלובקיה הוא חתם על מגילת האומות המאוחדות בסן פרנסיסקו ב-26 ביוני 1945.
לאחר ההפיכה הצ'כוסלובקית בשנת 1948, שאותה סייע לארגן, הוא החליף את יאן מסריק כשר החוץ.
בתוקף תפקידו כשר החוץ הצ'כוסלובקי הוא שימש בתפקיד מפתח בארגון מבצע בלק, רכבת אווירית של מטוסי תובלה במלחמת העצמאות להובלת מטוסים, נשק ותחמושת שנרכשו בצ'כוסלובקיה.
בשנת 1950 נאלץ קלמנטיס להתפטר מתפקידו לנוכח האשמות על היותו "סוטה" מקו המפלגה.
לאחר מכן נעצר והואשם רשמית בניסיון לחצות באופן לא חוקי את גבולות המדינה, מאוחר יותר שונה כתב האישום נגד לפשע חמור יותר ולפיו הוא "לאומן בורגני" וכי נטל חלק בקשירת קשר טרוצקיסטי-טיטואיסטי-ציוני.
הוא הורשע במשפטי פראג והוצא להורג בתליה, לצד רודולף סלנסקי, ב-3 בדצמבר 1952.
גופתו נשרפה ואפרו פוזר על כביש בסמוך לפראג.
אשתו לידה שוחררה מן הכלא וכל שנמסר לה מבעלה היו שתי מקטרות וטבק.
בתמונה מפורסמת מ-21 בפברואר 1948 עומד קלמנטיס לצד קלמנט גוטוואלד, שהיה לאחר ההפיכה לנשיא צ'כוסלובקיה.
לאחר הוצאתו להורג של קלמנטיס, הוא נמחק מן התמונה.