כל מה שרצית לדעת על ז'אן ארפ:
ז'אן (האנס) ארפ (16 בספטמבר 1886 – 7 ביולי 1966), צייר פסל ומשורר שווייצרי.
ארפ נולד בחבל אלזס-לורן שבין צרפת לגרמניה.
בשנת 1904 עזב ארפ את לימודיו הטכניים ויצא לפריז, שם פרסם את שיריו לראשונה.
בשנת 1908 החל ארפ את לימודיו באקדמיה לאמנות בצרפת (Académie Julian).
בשנת 1915 עבר להתגורר בשווייץ כשהוא מתחמק מגיוס לצבא.
ארפ היה ממקימי תנועת הדאדא בציריך בייחד עם האמנים מרסל ינקו, טריסטן צארה, הוגו באל ואחרים.
לאחר התפרקות קבוצת הדאדא, נמנה ארפ עם חברי התנועה הסוריאליסטית בפריז.
אשתו הראשונה, הרקדנית והאמנית סופי טאובר-ארפ נפטרה בשנת 1943.
לאחר מכן הוא נשא את האספנית מרגרט הגנבך.
סגנון עבודותיו של ארפ היה מופשט והוא התרכז ביצירת פסלים, תבליטים וקולאז'ים ובהם צורות אותן כינה 'ביו-מורפיות'.
צורות אלו, הנובעות מן האר-נובו ומהאמנות הסימבולית היו בעלות קווי מתאר מעוגלים ודמו לחלקי גוף או יצורים שונים.
מקור סגנון עבודותיו הייחודי של ארפ, הוא בהכנסת אלמנטים לא שיפוטיים אל תוך האמנות, בעיקר דרך הרעיון של יצירה "אוטומטית".
במסגרת רעיון זה, אותו פיתח האמן והמשורר אנדרה ברטון, נוצרת הקומפוזיציה בעבודות האמנות מתוך אלמנטים של מקריות.
כך לדוגמה נוצרו קולאז'ים מתוך נפילה מיקרית של חלקי נייר על גבי פורמט העבודה.
יצירותיו של ארפ שונות מיצירות הסוריאליזם בכך שהן חסרות את האופי הפסיכולוכי של העבודות, אשר הודגש על ידי ברטון ואחרים (לעומת הגישות השונות אשר יוצגו למשל על ידי ז'ורז' בטאיי).
עם זאת יש בהן חינניות וקלילות.
בין שיריו ידוע השיר "הפיל הטירולי", שיר בסגנון סוריאליסטי ואבסורדי:
"הוא צורח, הוא חורק.
הפיל הטירולי והסבתא מגומי מכים בפסנתר המוות.
הם מכים במלוא כוחם ללא הרף ובמהירות רבה.
הם מעלים קצף, הם מזיעים.
רגליהם הופכות את פסנתר המוות לברזל מגולח.
.
.
.
" (מתוך הפיל הטירולי, 1945, תרגום: איריס ירון)

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לז'אן ארפ:
•פסלים שווייצרים
•ציירים שווייצרים
•משוררים שווייצרים
•אמני דאדא
•אמנים סוריאליסטים