כל מה שרצית לדעת על ז'אן-פרנסואה פול דה גונדי:
ז'אן פרנסואה פול דה גונדי (בצרפתית: Jean-François Paul de Gondi; 20 בספטמבר 1613 – 24 באוגוסט 1679), סופר ומדינאי צרפתי.
ז'אן פרנסואה פול דה גונדי (המכונה הקרדינל דה רֶץ) נולד במונמיריי (כיום בחבל שמפאן-ארדן בצרפת), למשפחת בנקאים ממוצא איטלקי.
אנשי משפחה זו נבחרו על ידי קתרין דה מדיצ'י לשמש כבנקאים בעסקי המדינה.
משפחת גונדי רכשה אחוזות גדולות בחבל ברטאן, ועמדה בקשרים אמיצים עם האצולה הצרפתית.
ז'אן פרנסואה פול נועד לכמורה על ידי משפחתו, אך הוא היה מעוניין יותר בספרות, וקרא בין היתר את סלוסטיוס ואת פלוטארכוס.
בהיותו בן שמונה עשרה שנה החל לכתוב את ספרו "הקנוניה של הדוכס דה פייסק" שיצא לאור ב-1639.
ב- 1643 הוצג בפני המלך לואי השלושה עשר, ואחרי מות המלך התמנה על ידי אן מאוסטריה לעוזר הארכיבישוף של פריז שהיה דודו.
בשנה שלאחריה התמנה לבישוף.
הוא ניצל את תפקידו זה לחיזוק מעמדו האישי, התפרסם בפריז מהר מאוד כנואם וכדרשן,וחתר נגד הקרדינל מזראן.
לקח חלק ניכר במרד הפרונד שהחל ב-1648 ובמשך ארבע השנים הבאות שמו נקשר במרד זה.
התמנה לקרדינל ללא ידיעתו של האפיפיור אינוקנטיוס ה-10.
ב-1652 הושם במעצר, אך נמלט כעבור שנתיים.
במשך זמן מה היה נע ונד בחוץ לארץ.
היה ברומא מספר פעמים, והייתה לו השפעה על בחירתו של האפיפיור אלכסנדר השביעי ב-1655.
שבע עשרה השנים האחרונות לחייו היו מוקדשות בחלקן לתפקידיו הדיפלומטיים.
ב-1662 זכה באמונו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, שימש כשליחו לרומא והיה שם בעת בחירת האפיפיורים קלמנס התשיעי 1667 ו-קלמנס העשירי 1669.
הסתבך בחובות כבדים וב-1675 נאלץ להעביר לנושיו את מרבית הכנסותיו.
היה אויבו האישי והפוליטי של פרנסואה דה לה רושפוקו, וכל אחד מהם השאיר לנו את רשמיו על השני.
ז'אן פרנסואה דה גונדי התפרסם בעיקר בשל זיכרונותיו, שאותם העלה על הכתב בעשר השנים האחרונות לחייו בספרו "זיכרונותיו של הקרדינל דה רֶץ".
זיכרונות אלה מתייחסים לתקופה שעד 1655.
הם מופיעים בצורת מכתבים לגברת מסוימת (כנראה לקרובתו מאדאם דה סבינייה שהיא המקור העיקרי לידע שלנו על אודותיו).
במכתבים אלה מתוארות דמויותיהם של אנשים בני התקופה, ויש בהם גם תיאור מפורט של מרד הפרונד שבו לקח חלק.
הספר "זיכרונותיו של הקרדינל דה רֶץ" פורסם לראשונה ב-1717 בצורה מצומצמת.
ב-1844 הופיעה מהדורה מלאה ב- 24 כרכים, והספר זכה לשלוש מהדורות נוספות ב- 1659, 1870 ו-1882.
בעקבות ספר זה כתב אלכסנדר דיומא האב את ספרו "עשרים שנה מאוחר יותר".