כל מה שרצית לדעת על ז'וזפ אסקולה:
ז'וזפ אסקולה סגלס (בקטלאנית: Josep Escolà Segalés; נולד ב-28 באוגוסט 1914 בברצלונה שבקטלוניה, מת ב-1998) היה כדורגלן ספרדי-קטלאני ששיחק בעמדת החלוץ.
אסקולה שיחק במשך מרבית הקריירה שלו בברצלונה, וייצג גם את נבחרות ספרד וקטלוניה.
לאחר פרישתו ממשחק ב-1948 אימן אסקולה מספר קבוצות, ובהן לבאנטה וסבדל.
אסקולה הוא אחד מהראשונים בטבלת מלכי השערים של מועדון הכדורגל ברצלונה בכל הזמנים.
אסקולה החל את הקריירה שלו במדי קבוצה שבסיסה בשכונת מגוריו ב-1933.
כעבור שנה עבר לברצלונה, ואת הופעת בכורתו בליגת העל הספרדית ערך תחת הדרכתו של פרנץ פלאטקו ב-2 בדצמבר 1934.
כבר בבכורתו הבקיע את השער הראשון מבין רבים במדי ברצלונה.
בעונתו הראשונה במועדון עזר לו לזכות באליפות קטלוניה.
בעונה הבאה, תחת ממשיך דרכו של פלאטקו, פטריק אוקונל, זכתה הקבוצה באליפות קטלוניה נוספת והגיעה לגמר גביע ספרד.
לקראת סוף משחק הגמר מול ריאל מדריד, במצב של 2-1 למדריד, נפסקה בעיטת עונשין לטובת ברצלונה.
אסקולה בעט את הכדור, אך שוער היריבה ריקארדו זאמורה הדף את הכדור בצורה מרהיבה, ובכך מנע מברצלונה להשוות ולהביא את המשחק להארכה.
מלחמת האזרחים הספרדית שפרצה ב-1936 גרמה להשעיית הליגה.
כתוצאה מכך השתתפה ברצלונה ב"ליגת התיכונה", שהשתתפו בה קבוצות מהרפובליקה הספרדית השנייה.
אסקולה עזר לקבוצתו לזכות בתואר.
לאחר מכן, כאשר היה בלתי אפשרי לארגן את הטורניר מחדש עקב חלוקת הרפובליקה, יצא המועדון למסע באמריקה במטרה לגייס כספים, בין היתר.
הקבוצה שיחקה 14 משחקים מול קבוצות אמריקניות.
רבים מחברי הקבוצה, ובהם אסקולה, החליטו לא לחזור לספרד בשל המלחמה.
לכן, אסקולה הצטרף לקבוצה הצרפתית "סטה", שהייתה מהבולטות בצרפת באותה תקופה.
הוא נשאר בקבוצה עד 1940 ועזר לה לזכות באליפות השנייה בתולדותיה.
עם תום המלחמה, הטיל השלטון חרם של שש שנים על השחקנים שברחו מספרד.
אף על פי כן, נשיא מועדון הכדורגל ברצלונה אנריקה פיניירו פעל למען מתן אישור לשחקני הקבוצה לשחק.
אכן, אסקולה ושחקנים נוספים הורשו לשחק ב-1941, באמצע עונת 1940/1941.
בעונה הבאה, עונה בה אסקולה שיחק רק בתשעה משחקי ליגה, נאלצה הקבוצה להתמודד עם מאבקים כנגד ירידה לליגת המשנה.
אי לכך, הצליח המועדון לזכות בגביע הגנרל (השם שניתן לגביע ספרד בימים אלו), לאחר ניצחון 4-3 בגמר עם שני שערים של אסקולה.
כמו כן, אסקולה היה מעורב גם במשחק השנוי במחלוקת בגביע הגנרל כשנה לאחר מכן.
במשחק הראשון מבין השניים, שנערך בלס קורטס, ברצלונה ניצחה על אף שהשופט איפשר לשחקני ריאל מדריד לתקל בעוצמה את שחקני ברצלונה, ובהם אסקולה, שנאלץ לפרוש מהמשחק במהלכו.
במשחק הגומלין ברצלונה הובסה 11-1, ולפי טענות, איימו תומכי השלטון הפאשיסטי (שתמך בעצמו בריאל מדריד) על חייהם של שחקני ברצלונה, ובהם אסקולה.
לאחר מכן החלה הקבוצה לשגשג, עם אסקולה במדיה, וזכתה בשלוש אליפויות ובגביע הלטיני.
ב-1949, בתום עונה בה זכתה הקבוצה באליפות, פרש אסקולה ממשחק.
לאחר פרישתו המשיך אסקולה לעסוק בתחום הכדורגל, אך כמאמן.
הוא אימן מספר קבוצות – בדאלונה, סבדל, קסטייון ולבאנטה.
ללבאנטה עזר להעפיל מהליגה השלישית לליגה השנייה.
תפקידו האחרון בתחום הכדורגל היה אימון קבוצת הילדים של מועדון הכדורגל ברצלונה.