כל מה שרצית לדעת על חג ההתגלות:
חג ההתגלות או הלילה ה-12 הוא חג נוצרי המציין את התגלותו של אלוהים בצורת אדם, בדמותו של ישו, בפני שלושת האמגושים.
מקור השם במילה היוונית אפיפניה (επιφάνεια) שמשמעותה התגלות.
החג נחוג במערב ב-6 בינואר, שנים עשר ימים לאחר חג המולד, ומקורו בנצרות האורתודוקסית.
בארץ ישראל נוהגים האורתודוקסים לחגוג את האירוע בטבילה בנהר הירדן, ליד המקום בו הוטבל ישו על ידי יוחנן המטביל באזור קאסר אל יהוד.
האירוע נערך ב-18 בינואר לפי לוח השנה המקובל, שהוא ה-6 בינואר לפי לוח השנה היוליאני הנהוג בכנסייה האורתודוקסית.
מקור החג הוא פרק ב' בבשורה על-פי מתי "בעת שנולד ישוע בבית לחם יהודה, בימי הורדוס המלך, באו לירושלים חכמים מן המזרח.
שאלו: "היכן מלך היהודים אשר נולד? כי ראינו את כוכבו במזרח ובאנו להשתחוות לו.
" כאשר שמע זאת הורדוס המלך נדהם הוא וכל ירושלים עמו.
הוא כנס את כל ראשי הכהנים וסופרי העם ושאל אותם איפה יולד המשיח.
אמרו לו: "בבית לחם יהודה, כי כן נכתב על ידי הנביא: 'ואתה בית לחם ארץ יהודה, אינך צעיר באלופי יהודה, כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל'.
""
עד המאה ה-6 נהגו בארץ ישראל לחגוג את חג המולד ביום חג ההתגלות.
אחרי ועידת כלקדון, במסגרת המאבק במונופיזיטיזם, רצו להדגיש כי לישו שני טבעים.
בחג המולד חגגו את היוולדו בשר ודם ובחג ההתגלות את הוולדו כאל.
כנסיית ירושלים, בה היו מונופיזיטיסים ואוריגניסטים המשיכה לחגוג את חג המולד ב-6 בינואר עד אחרי שנת 560.
ב-560 קבע יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית כי את חג המולד יש לחגוג ב-25 בדצמבר, אולם חלפו שנים מספר עד שהשינוי הוטמע.