כל מה שרצית לדעת על חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים:
חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים (מכונה דו"ח ששון) היא חוות דעת שהגישה עורכת הדין טליה ששון לראש ממשלת ישראל אריאל שרון בשנת 2005, ועניינה המאחזים שהוקמו ביהודה והשומרון.
הדו"ח כולל 12 פרקים ב-343 עמודים.
בסיכומי הפרקים ובפרק האחרון מובאות ההמלצות.
ביולי 2004 הורה שרון לששון, לשעבר מנהלת המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, להגיש לו חוות-דעת בנושא "המאחזים הבלתי מורשים באזורי יהודה שומרון ועזה".
במסגרת הדו"ח התבקשה בדיקה של הנושאים הבאים (כאמור בכתב המינוי):
מיקום המאחזים, תיאורם, גודלם ומועד הקמתם.
דרך הקמתם.
הרשויות השונות – ציבוריות ואחרות – המעורבות בהקמתם, הרחבתם ותחזוקתם השוטפת.
כן התבקשה חוות דעת לגבי הצעדים המשפטיים הנדרשים להפסקת "תופעת המאחזים" ולפינוים.
הדו"ח הוגש לממשלה, שהקימה ועדת שרים מיוחדת ליישומו.
בהחלטה נקבע כי:
"ישראל מחויבת ל"מפת הדרכים" כפי שאושרה בהחלטת הממשלה מס.
292 מיום 25 במאי 2003.
בשלב הראשון של "מפת הדרכים" נקבע, כי על ישראל לפרק את המאחזים הבלתי-מורשים שהוקמו מאז חודש מרס 2001, ממשלת ישראל תעמוד בהתחייבות זו.
"
– החלטת ממשלה מיום 13 במרץ 2005
עד כה (2008), הצעדים שננקטו היו הפסקת כל מימון ממשלתי לבניית התשתיות למאחזים.
ששון לא הצליחה לוודא כמה מאחזים הוקמו .
הסיבה לכך הייתה שהמינהל האזרחי לא מסר לה את הנתונים .
לדעתה, פיתוח המאחזים נמשך מידי "יום ביומו".
מגורמים ציבוריים אחרים הצליחה לקבל נתונים.
בחוות דעתה אינה מביאה את תגובת המועצות האזוריות, האחראיות על הקמת המאחזים, על הממצאים.
לדבריה לא הספיקה לשוחח עמן.