כל מה שרצית לדעת על חומות דרינגטון:
חומות דרינגטון (אנגלית: Durrington Walls) הן מונומנט הנג' היסטורי הנמצא בסמוך לוודהנג' שבמישור סולסברי.
קוטר המונומנט הוא כ-500 מטרים.
החומות (ביחד עם אתרים אחרים באייוובורי, מארדן והר פליסנט) הן חלק מקבוצת מונומנטים של "סופר-הנג'", ומשמעות הדבר היא שקוטרם גדול מ-300 מטרים.
בני האדם הראשונים אכלסו את אזור החומות באמצע התקופה הנאוליתית.
ידוע כי בתוך ההנג' עמדו לכל הפחות שתי טבעות עץ קונצנטריות (בעלות מרכז משותף); המעגל הדרומי של ארבע טבעות שהוחלף על ידי חמישה מעגלים בשלהי התקופה הנאוליתית, והמעגל הצפוני שהיה מורכב משתי טבעות עץ עם שדרה המובילה לתוכו.
נטען כי עמודי העץ תמכו בגג, וכי שני המעגלים ייצגו מבנים גדולים שעמדו בתוך ההנג' באמצע האלף השלישי לפנה"ס.
ייתכן גם כי המבנה היה חסר גג.
מעל פני הקרקע נותרו רק העמודים, כך שלא סביר שניתן יהיה לגלות מה היה המבנה העל-קרקעי.
לאחר החפירות ארכאולוגיות שנערכו לאחרונה נטען כי מעגלי העץ נבנו לפני גדות ההנג', שהתברר לגביהן כי הן נמצאות מעל שרידים של יישוב נאוליתי קדום יותר.
העדויות הללו כוללות, בין השאר, את מה שנחשב לאחת מהרצפות העתיקות ביותר באנגליה.
החל מקיץ 2004 התגלו באתר מספר אחים בסבכות בצורות שונות, וכן בקתות המפוזרות על פני השטח ועמודים המסודרים בצורת גדר כלונסאות.
החוקרים שגילו את הממצאים הללו שיערו כי בחומות דרינגטון היה בעבר כפר עתיק.
בין הרצפות שבמרכז החומות ובין אלו שבאזור מסביבן התגלו הבדלים קלין.
החוקרים משערים כי הרצפות שבמרכז החומו שימשו למטרה טקסית כלשהי, ואלו שבקצה ההנג' שימשו למטרות ביתיות יותר.
לפי בדיקות תיארוך פחמן שנערכו התברר כי ההתיישבות הראשונה הוקמה בערך בשנת 2600 לפנה"ס, כך שהיא הוקמה במקביל לשלב הראשון של סטונהנג', הנמצא במרחק של כשלושה ק"מ.
אחת ההשערות הראשונות הייתה שהתיישבות זו הייתה מקום המגורים של האנשים שבנו את סטונהנג' .
מעגל של חפירים וגדות אדמה בחומות דרינגטון סוגרים על הטבעות הקונצנטריות של בולי העץ.
הארכאולוג המנהל את החפירות, מייק פארקר פירסון, אמר כי העדויות "מצביעות על כך ששני המונומנטים השלימו זה את זה" וכי "סטונהנג' היה בסך הכל מתחם גדול יותר".
החלק העיקרי של חומות דרינגטון נמצא בבעלות הקרן הלאומית למקומות בעלי עניין היסטורי או יופי טבעי, והוא חלק מאחוזת הנוף סטונהנג' כך שהגישה אל המונומנט היא בחינם.
גם בסטונהנג' וגם בחומות דרינגטון יש נתיב גישה לנהר אייבון, כך שסביר להניח כי היה ביניהם מעבר רגלי נוח.