כל מה שרצית לדעת על חומרי הדברה:
חומרי הדברה הינם כימיקלים רעילים, המשמשים בידי האדם לצורך הדברת בעלי-חיים אשר מזיקים או מציקים לו או לסביבה.
חומרי הרעל ממוינים על פי דרך חדירתם אל תוך המזיק, ובהתאם לכך מבדילים בין הקטגוריות הבאות:
רעלי קיבה – רעלים הפועלים על החרק לאחר שקלט אותם עם מזונו.
רעלים אלה אינם עובדים על מזיקים בעלי גפי פה עוקצים-מוצצים שכן אלו ניזונים רק עם החדרת גפי פיהם לתוך רקמות האורגניזם הפונדקאי.
רעלי מגע – רעלים אלו פועלים באמצעות מגע ישיר עם גוף המזיק.
הרעלים חדרים מבעד לקוטיקולה (שריון החרק) או דרך הטריכאות (צינורות הנשימה).
רעלי המגע כוללים חומרים צמחיים (בהם פירתרום המופק מצמח החרצית) או חומרים סינתטיים (בהם משפחת הפירתרואידים המהווים חיקוי סינתטי לפירתרום).
המשותף לרעלי המגע היא מסיסותם בשמנים מה שמאפשר להם לחדור דרך כסות הגוף.
רעלים סיסטמיים – רעלים אשר מועברים אל הצומח שממנו ניזון החרק.
הם אינם פוגעים בצמח, אלא רק בחרק הניזון ממנו.
חומרים אלה נכללים לעתים בתוך רעלי הקיבה, כיוון שגם הם פועלים רק לאחר שהגיעו למערכת העיכול של החרק.
רעלי עישון – רעלים המיושמים בצורת עשן או אדים וחודרים למזיק דרך פתחי הנשימה, דרך הקוטיקולה ואף דרך קליפות הביצים.
שימוש ברעלים אלה נעשה בתוך חללים סגורים ואטומים ומצריך רישיון הדברה באיוד.
פעולתם הממיתה של חומרי הדברה היא תמיד תוצאה של התערבות בתהליך של אורגניזם חי.
כך למשל רעלי עצבים, בדומה לפעולתם הרעילה על האדם, מעכבים את ייצור האנזים כולינאסתראז (Cholinesterase) המחיש את פירוק האצטילכולין (Acetyl-choline).
משהצטבר האצטילכולין, מופרע מנגנון ההולכה של הגירוי העצבי והתוצאה היא התכווצות בלתי פוסקת של השרירים הגורמת לעיוות הגוף שסיומה מוות.
קיימים הבדלים יסודיים בין השפעתם הארסית של חומרי הרעל השונים.
יש הפועלים באופן מיידי ויש שהשפעתם מצטברת, נאגרות בגוף כמויות זעירות של רעל והשפעתו הממיתה תורגש רק לאחר שנצטברה בגוף כמות מסוימת.
מידת ארסיותו של רעל אינה שווה בגיליו השונים של החרק.
רעלים אחדים רעילים לדרגות בוגרות בעוד אינם פוגעים במאומה בדרגות צעירות בעוד אחרים מתנהגים ההפך.
מידת הארסיות נמדדת על ידי אחוז התמותה: במינון נמוך מתים בתחילה רק פרטים בודדים, ככל שגדל המינון כך הולך וגובר קצב התמותה עד לתמותה של לפחות מחצית מקבוצת הביקורת.
מרישום הנתונים מתקבלת עקומת הצטברות של התמותה כאשר המועד המדויק של פעולת הרעל מותנה בריכוזו של החומר – ככל שיקטן הריכוז, יארך זמן התמותה וככל שיגדל הריכוז יתקצר פרק זמן זה.
השפעה מכרעת קיימת לתנאי סביבה (טמפרטורה ולחות) על השפעת הרעל.
כך לדוגמה, למרבית הרעלים קיים סף טמפרטורה שמתחתיו אין הם פועלים.