כל מה שרצית לדעת על חוסה קסטיינוס קונטררס:
חוסה ארטורו קסטיינוס קונטררס (בספרדית: José Castellanos Contreras, 23 בדצמבר 1893, סן וינסנט, אל סלוודור – 18 ביוני 1977, סן סלוודור), קולונל ודיפלומט אל סלוודורי, אשר בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת ששימש כקונסול הכללי של רפובליקת אל סלוודור בז'נבה, סייע בהצלתם של כ-40,000 יהודים מרביתם מהונגריה, בכך שבשיתוף עם איש העסקים היהודי-הונגרי גיאורגי מנדל, הנפיק להם מסמכי אזרחות אל סלוודורים מזויפים, ומנע את גירושם אל מחנות ההשמדה הנאציים.
קסטיינוס נולד בעיר המחוז סן וינסנט שבאל סלוודור, לאביו הגנרל אדלינו קסטיינוס.
בהיותו בן 12 שנים נשלח ללמוד בבית הספר הגבוה הצבאי ללימודים טכניים (Escuela Politécnica Militar), ומאז במשך 26 שנה שירת שירות פעיל בצבא אל סלוודור, שירות שהביא אותו בסופו של דבר, אל הדרגה השנייה הגבוהה בצבא.
מהצבא פרש לשירות החוץ של המדינה, ושימש כקונסול כללי של אל סלוודור בליברפול-אנגליה (בשנת 1937), המבורג-גרמניה (בשנת 1938), ובז'נבה-שווייץ (בשנים 1941 – 1945).
בעת שירותו בז'נבה, התיידד עם איש עסקים יהודי יליד טרנסילבניה, בשם גיאורגי מנדל.
בעקבות ידידות זאת התוודא קסטיינוס למצב הבלתי-אפשרי, אליו נקלעו, מנדל, משפחתו, ועוד אין ספור מבני עמו היהודים, תחת השלטון הנאצי.
הוא העניק למנדל מינוי של קונסול כבוד, וצייד אותו במסמכים של אל סלוודור, הנושאים את השם חורחה מונטלו.
התעודות הללו הצילו את מנדל ומשפחתו, מגירוש בידי הגסטפו לאושוויץ.
בהמשך, מינה קסטיינוס את מנדל לתפקיד פיקטיבי, של מזכיר ראשון בקונסוליה (תפקיד אשר לא היה קיים במערכת הקונסולרית האל סלוודורית).
מנדל-מונטלו לא הסתפק בהצלתם של בני משפחתו, והציע לקסטיינוס להנפיק תעודות אל סלוודוריות, לעוד יהודים.
עם פלישת הנאצים להונגריה, הוגבר קצב השמדת היהודים.
לאחר שבתחילה, עסקו הנאצים בגירוש למחנות המוות, של מאות אלפי יהודים, מהאזורים הכפריים של הונגריה, בהמשך, הם התמקדו בגירושם של מאות אלפי היהודים שחיו בבודפשט.
בעוד שמדינות דרום אמריקניות נוספות מכרו תעודות כאלו בכסף רב, מונטלו וקסטיינוס מסרו את התעודות בחינם או תמורת סכום פעוט.
ההנפקה שהתחילה בטפטוף קל, המשיכה בזרם אדיר.
קלדניות אשר ישבו בקונסוליה בז'נבה, עבדו יומם ולילה, הדפיסו את התעודות, ושלחו אותן באמצעות בלדרים להונגריה.
כאשר היו חסרות תמונות או פרטים, התעודות נשלחו כשהן חסרות, על מנת שמקבליהם היהודים ימלאו את הפרטים החסרים.
עד שנת 1944 הונפקו ונמסרו ליהודי מרכז אירופה, כ-13,000 תעודות אזרחות אל סלוודוריות.
באמצעות התעודות התאפשר לנושאיהם לקבל את הגנת ארגון הצלב האדום הבינלאומי, ובאופן מעשי, את התערבותו למענם, של הקונסול השווייצרי בבודפשט.
בפועל, בזכות המסמכים הללו, ניצלו מהשמדה, כ-40,000 "אזרחים אל סלוודורים" (לכאורה), יהודים שמוצאם מהונגריה, בולגריה, צ'כוסלובקיה, פולניה, ורומניה.
הליך ההצלה החל בכך שממשלת אל סלוודור, פנתה לממשלת שווייץ בבקשה כי בתוקף הנייטרליות שלה, תגן על אזרחי אל סלוודור החדשים, החיים בהונגריה, בכך שתשכן אותם בבתים בעלי חסינות דיפלומטית כמו בית הזכוכית בבודפשט.