כל מה שרצית לדעת על חופש התנועה:
חופש התנועה נובע מהזכות לחירות, וקובע שזכותו של כל אדם לנוע ממקום למקום באופן חופשי, מבלי לחשוש שיבולע לו או יאונה לו כל רע, או שמישהו ינסה לעצור בעדו או לגבות ממנו תשלום על עצם תנועתו, וזאת הן בתחום מדינתו, והן בתחומן של מדינות אחרות.
זכות זו שקבועה בחוקה של מדינות דמוקרטיות רבות, קובעת כי לאזרחי המדינה יש זכות לעזוב את המדינה ואף לחזור אליה בכל עת שירצו בכך, ויש להם זכות לנוע בתוך המדינה, לגור ולעבוד בה בכל מקום שבו יחשקו, מבלי שהמדינה תתערב או תפריע בכך.
חופש זה אינו מוחלט: אדם שחי במדינה דמוקרטית יכול לנוע בתחומה באופן חופשי (פרט לכבישי אגרה ודוגמאות דומות בהן יאלץ לשלם על הזכות לנוע), ואף לצאת ממנה (בתנאי שאין נגדו צו איסור יציאה מן הארץ), אך בכניסתו למדינות אחרות הוא צריך את אישורן, שבא לידי ביטוי במתן אשרה, לדוגמה.
ניתן להגביל אותו עם אישור של בית משפט כגון: כליאה, מעצר בית, אשפוז כפוי ועיכוב יציאה מהארץ.
כמו כן ישנם אזרחים שחופש תנועתם עלול להיפגע בשל סיבות שונות.
חופש התנועה של אסירים לשעבר בתקופת מבחן מוגבל בהרבה מדינות.
חופש התנועה בישראל של משרתים בכוחות הביטחון מוגבל, והם צריכים לקבל אישור ממקום עבודתם כדי לצאת מגבולות ישראל.
מצב זה היה תקף במשך עשרות שנים גם כלפי חיילי מילואים.