כל מה שרצית לדעת על חוקי מנו:
מאנו הוא שמו של האדם הראשון על פי האמונה ההינדית וכן הברהמין הראשון ששלט על האדמה, זה שהציל את האנושות מהמבול.
מנו היה מוכר כאדם ישר באופן מוחלט ולכן זכה לכינוי סטיאורטה "Satyavrata" – "אדם ששבועתו אמת", לאשתו קראו שרדהא Shraddha – אמונה.
על פי אחת המסורות, מנו נתן לבני האדם את חוקי מנו, הידועים כמנוסמרטי או מנוסמרוטי (Manusmruti) או מנאוה דהרמהשאסטרה (Mānava-Dharmaśāstra).
על פי חוקרים שונים, העלאת החוקים על הכתב מתוארכת בין המאה ה-3 לפנה"ס למאה הראשונה לספירה.
המנוסמרטי הם לא רק סט חוקים אלא דרך חיים שלמה הכוללת את כל שטחי החיים עד לפרטים הקטנים ביותר.
חמש העבירות החמורות ביותר על פי מנו הם הריגת ברהמין, שתייה לשכרה, גניבה, קיום יחסי מין עם אשת הגורו, או להתחבר חברתית עם מישהו שביצע אחת מעבירות אלו.
ספר חוקי מנו מכיל 2685 פסוקים או הוראות המחולקים ל-12 ספרים או פרקים.
הספרים עוסקים בכל תחומי החיים אבל כל ספר שם דגש על נושא אחד יותר מאשר על האחרים, החלוקה לספרים היא:
ספר 1 – מקורו של העולם (119 פסוקים)
ספר 2 – מקור החוק (249 פסוקים)
ספרים 3-4 – היחסים בין בני ארבע הוורנות השונות (286 + 260, יחד 546 פסוקים), כללי נישואין, כללי אירוח, כללי התנהגות של בעלי בתים.
ספר 5 – מאכלים אסורים, כיצד סוגדים לאלים ומהו היחס הנאות לנשים (169 פסוקים)
ספר 6 – כללי האסקטיות (97 פסוקים)
ספר 7 – משפט המלך וחובותיו (226 פסוקים)
ספר 8 – חוק ומשפט (420 פסוקים)
ספר 9 – מערכות היחסים בין גברים ונשים במשפחה וחובותיהם (336 פסוקים)
ספר 10 – מהן חובות בני הוורנות השונות (131 פסוקים)
ספר 11 – אסקטיות (סיגוף עצמי) וכפרה (266 פסוקים)
ספר 12 – ארבע מטרות חייו של אדם (126 פסוקים)
חוקי מאנו מכתיבים את ההתנהגות, החובות ויחסי הגומלין בין ארבע הווארנות.
מימוש חוקים אלו הביא לסדר החברתי הקיים עד ימינו של הקאסטות בהודו.
חוץ מארבע הוורנות התייחס מנו גם לאלו שאינם נכללים במערכת הקסטות, אלו הקרויים כיום דליטים, או הריג'אן ובעבר כינו אותם הטמאים, האסורים למגע או מנודים.
מנו כינה אותם אוכלי כלבים, הטיל עליהם את העבודות הבזויות (כמו סילוק שפכין, עיבוד עורות) וקבע שאסור להם להיות בעלי רכוש.
מי שנוגע פיזית בדליט חייב בטהרה וכך גם מי שנוגע באישה במחזור.
בכלל נשים לפי מנו אינן ברשות עצמן ועליהן להיות בחסות גבר (אב, בעל, בן).
מנו קבע כי לאלמנה אסור להינשא מחדש ואסר על נשים לעזוב את בעלן, גם אם הוא בעל מזג רע.
בחוקים אלו מצהיר מנו כי אסור לערער על הוודות ומדגיש את נושא המחויבות החברתית והדתית (דהרמה), על פי המנוסמרטי מי שזונח את חובותיו יגורש מהקבוצה (הג'אטי שלו) ובגלגול הבא יוולד למעמד נמוך.
ויליאם ג'ונס, ששימש כשופט בהודו מטעם השלטון הבריטי בהודו ושפט בהתאם לחוקים עתיקים אלו, פרסם ב-1789 את ספרו "מחקרים אסיאתיים" ובו, בין השאר תרגם מסנסקריט לאנגלית את חוקי מנו וכך הנגיש אותם לקורא המערבי.