כל מה שרצית לדעת על חוק זכויות האזרח (1964):
חוק זכויות האזרח (באנגלית: Civil Rights Act) נחקק על ידי הקונגרס של ארצות הברית ב-2 ביולי 1964.
הוא היה ציון דרך חשוב בחקיקה האמריקנית כנגד ההפרדה הגזעית שהייתה נקוטה ברחבי ארצות הברית בין אזרחים לבנים לבין אזרחים ממוצא אפרו-אמריקאי.
במסגרת ההפרדה לא הורשו אזרחים אפרו-אמריקאים להתארח בבתי מלון ומסעדות, ללמוד בחלק מבתי הספר, להשתתף בשוק התעסוקה ולקבל שירות במוסדות ציבוריים רבים אחרים.
את החקיקה הוביל תחילה נשיאה הצעיר של ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי, ולאחר מותו המשיך במשימה, יורשו, לינדון ב.
ג'ונסון.
החוק אסר על אפליה בתשתיות הממשלתיות, בגישה לתעסוקה, כשהוא מוציא מחוץ לתוקפם את חוקי ג'ים קרואו אשר עקפו את התיקונים לחוקת ארצות הברית ובכך הכשירו כל מיני צורות של אפליה כלפי אזרחיה האפרו-אמריקאים של ארצות הברית, בכלל זה שלילת זכותם להצבעה בבחירות לבתי המחוקקים המקומיים והפדרליים, כמו גם לנשיאות.
החוק אסר לחייב הפרדה גזעית בבתי הספר, בדיור או בתעסוקה.
סמכויות האכיפה שניתנו לחוק היו חלשות מלכתחילה, אולם חוזקו ברבות השנים.
החוק הוצג על ידי הנשיא קנדי בנאומו ב-12 ביוני 1963, נאום בו הוא ביקש להבטיח את זכותם של כל האזרחים לקבל שירות ולהשתמש בכל התשתיות, בכלל זה בתי מלון, חנויות, תיאטראות, מסעדות ומוסדות דומים, כמו גם ביצור הזכות להצביע.
לאחר מכן, ב-19 ביוני, הגיש קנדי לקונגרס הצעת חוק שתנסה להשתוות להצעת חוק זכויות האזרח (1875).
הצעת החוק של קנדי כללה כלים לאיסור אפליה בדיור ציבורי ואפשרה לתובע הכללי של ארצות הברית להצטרף לתביעות כנגד ממשלי מדינות בארצות הברית אשר מקיימות הפרדה גזעית במערכות החינוך שלהן.
עם זאת, הצעת החוק של קנדי לא הכילה את הכלים שנתפסו כחיוניים על ידי פעילי זכויות אזרח לפעולה כנגד אלימות משטרתית, הפסקת אפליה בתעסוקה במגזר הפרטי, או הענקת סמכויות למשרד המשפטים להגיש תביעות כנגד הפרדה גזעית או אפליה בתעסוקה.