כל מה שרצית לדעת על חוק יישום תוכנית ההתנתקות:
חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, הידוע בכינוי חוק פינוי-פיצוי, נחקק בעקבות החלטת ראש הממשלה אריאל שרון על תוכנית ההתנתקות ונועד לאפשר את ביצועה באופן חוקי.
ב-3 בנובמבר 2004 אושר החוק בקריאה ראשונה ברוב של 64 כנגד 44 ו-9 נמנעים.
ב- ז באדר א' תשס"ה (16 בפברואר 2005) אושר החוק סופית ברוב של 59 תומכים כנגד 40 מתנגדים וחמישה נמנעים.
החוק קבע שמועצה אזורית חוף עזה תבוטל ושהמתנחלים ברצועת עזה ובהתנחלויות שפונו בצפון השומרון יפונו, אך יקבלו פיצוי כספי המחושב לפי הרכוש שיאבד להם, גודל משפחתם ומספר השנים שגר ביישוב, לרבות פיצוי בגין עוגמת הנפש, סיוע להתאקלמות מחדש, ופיצוי בגין עלות המעבר, למתנחלים שיפנו את ביתם בעצמם עד לתאריך הקובע.
בנוסף, החוק מציע מענק למפונים שייתיישבו מחדש באזורי עדיפות לאומית כגון הנגב והגליל.
שהות בלתי מורשית באזורים המפונים לאחר המועד הקובע, נקבעה כעבירה פלילית שדינה מאסר ושלילת שליש מהפיצויים – סנקציות שביחס למתנחלים לא מומשו בסופו של דבר.
החוק עבר מספר תיקונים בוועדות הכנסת בעקבות פניות של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל שקבלו על כך שהפיצויים נמוכים ואינם מאפשרים התחלה מחדש אחרי הפינוי.
בעקבות מאמציהם, הוגדלו סכומי הפיצויים במיליארד וחצי שקלים.
כנגד החוק הוגשה גם עתירה לבג"ץ, שפסק (ב-9 ביוני 2005), ברוב של עשרה שופטים מול אחד, כי החוק בעיקרו תקף.
בדעת מיעוט היה השופט אדמונד לוי, שפסק שהחוק אינו חוקתי.
עם זאת, תיקן בג"ץ כמה סעיפים כלכליים:
ביטול "ייחוד העילה", לפיו המגורשים לא יהיו זכאים לתבוע את המדינה בגין הנזק שנגרם להם (מעבר לפיצויים שיקבלו).
קביעה שכל אחד מהמפונים, גם אם גילו פחות מ-21 שנה, זכאי לפיצוי.
ועוד תיקונים קלים.
משמעותם הכלכלית של סעיפים אלה אינה מבוטלת, והיא הגדילה את הוצאות המדינה במיליארדי שקלים נוספים.
למתנחלים שיפנו את ביתם בעצמם עד לתאריך הקובע, נקבע פיצוי בגין עלויות המעבר.