כל מה שרצית לדעת על חיל הרפואה במלחמת יום הכיפורים:
כמו כל צה"ל נקלע חיל הרפואה למלחמת יום הכיפורים ללא התרעה שנדרשה להיערכות מספקת.
רוב החיל מורכב מחיילי מילואים ולכן ב-24 השעות הראשונות של המלחמה נפל העול על החיילים הסדירים ועל אנשי המילואים שהיו בשטח.
בעקבות מלחמת ששת הימים נוצרו אוגדות קבועות שבהם אגד תחזוקה שהיה מורכב מגדוד רפואה (גר"פ), גדוד חימוש וגדוד תחזוקה.
הגר"פ היה אמור להחליף את הפח"ח (פלוגה חטיבתית חר"פ).
בשנתיים לפני המלחמה הוקמו גרפי"ם בשלושת הפיקודים, חלקם עבר אימוני הקמה ותרגול.
הגר"פ היה מורכב משלוש פלוגות רפואה קדמיות (פלרקי"ם) ופלוגה כירורגית (פלכ"ר).
לפי תורת הלחימה היה הגר"פ אמור לשרת את האוגדה שלו אבל בלחימה הופעלו הגרפי"ם בראייה מרחבית באופן מודולרי וטיפלו בכל הנפגעים בשטח ללא קשר לשיוכם.
במלחמה זו הופעל פינוי בהיטס בהיקף גדול.
כבר ב-1970 החל צה"ל להתארגן לכך באחריות חיל האוויר, הוכשרו צוותים רפואיים מוטסים והוקמה יחידה רפואית אווירית (ירפ"א) 386 שבסיסה במחנה תל נוף.
היא קדמה ליחידה 669.
במלחמה היו נפגעים רבים לחיל הרפואה: 91 הרוגים, 337 פצועים, עשרה נעדרים ו-19 שבויים.
הקרפ"ר היה ד"ר משה קורדובה וסגנו ד"ר לחיים נגן.
מפקדי הרפואה הפיקודיים (מרפי"ם) היו:ד"ר גבריאל דינרי מר"פ צפון – 541.
ד"ר שאלתיאל קבילי מר"פ מרכז – 542.
ד"ר ערן דולב מר"פ דרום – 543.