כל מה שרצית לדעת על חירות שלילית:
חירות שלילית היא תפישה פילוסופית, המתייחסת לחופש של היחיד משליטתם של אחרים.
במובן זה אדם נתפש כחופשי עד לאותה מידה, שבה איש לא מתערב בפעולותיו.
לדעתו של תומאס הובס, לדוגמה, "אדם חופשי הוא זה, אשר.
.
.
לא מונעים ממנו לעשות מה שברצונו לעשות"; זאת בניגוד לתפישת החירות החיובית, המתייחסת ליכולתו הממשית של האדם לפעול על-פי רצונו בהיעדר מגבלות שאחרים מטילים עליו.
ישעיה ברלין הבחין בין החירות השלילית לחירות החיובית בהרצאתו, שנשאה את השם "שני מושגים של חירות".
לדעתו של ברלין, הבחנה זו עוברת כחוט השני במסורת הפוליטית, כאשר רעיון החירות השלילית קשור באופן הדוק לפילוסופים המדיניים הבריטיים (כמו לוק, הובס וסמית'), ואילו החירות החיובית להוגי הדעות האירופים מן היבשת, כדוגמת הגל, רוסו, הרדר ומרקס.
(יש להדגיש, שבעיני ההוגים הבריטים המצוינים כאן וממשיכי דרכם, החירות השלילית היא ה-חירות בה"א הידיעה).
לתפישת החירות השלילית מספר היבטים ראויים לציון.
ראשית, החירות השלילית מגדירה את התחום או ה"אזור" של החירות (בשתיקת החוק).
במילותיו של ברלין: "החירות במובנה השלילי קשורה בתשובה לשאלה האם מישהו – אדם או קבוצת בני-אדם – מונח לנפשו או צריך להיות מונח לנפשו [כדי] לעשות או להיות מה שהוא יכול לעשות או להיות, ללא התערבותם של בני-אדם אחרים".
חלק מן הפילוסופים חלקו על ברלין לגבי היקפה של חירות זו, אך הסכימו עמו בנקודה המרכזית, שהחירות מגדירה את התחום, שבו אדם יכול לפעול בלי שאחרים יציבו לו מכשולים.
שנית, כפי שמשתמע מהגדרתה, המכשולים המוצבים בפני חירותו השלילית של האדם הם מעשי ידיו של אדם אחר או אנשים זולתו, ולא נכפים עליו על ידי הטבע, הגורל או חוסר-יכולת.
הפילוסוף הצרפתי הלווטיוס, ביטא רעיון זה בבהירות: "אדם חופשי הוא אדם שאינו כבול בשלשלאות, אינו אסיר בכלא ואינו מופחד כמו עבד בענישה.
.
.
אין זה העדר חופש לא לעוף כמו נשר או לא לשחות כמו לווייתן".
הדיכוטומיה בין החירות השלילית לחירות החיובית נחשבת למחשידה על ידי פילוסופים ממסורות פוליטיות מסוימות, כמו סוציאליזם, סוציאל-דמוקרטיה, סוציאליזם ליברטריאני ומרקסיזם.
חלק מהם טוענים ששתי החירויות בלתי-ניתנות להבדלה למעשה, ואילו לטענתם של אחרים אחת מהן לא יכולה להתקיים ללא רעותה.
משותפת להם הטענה, ששימורה של החירות השלילית מחייבת פעולה חיובית מצד הממשלה או החברה במטרה למנוע מחלק מן היחידים ליטול מאחרים את חירותם.