כל מה שרצית לדעת על חלוקת הודו:
חלוקת הודו היא המונח המקובל לתיאור המאורעות שהתרחשו ב-15 באוגוסט 1947, כשהודו ופקיסטן קיבלו את עצמאותן מבריטניה, והודו הבריטית חדלה להתקיים.
ספציפית מתייחס המושג לחלוקתן של בנגל ופונג'אב, שחלקים מהן הפכו, בהתאמה, למזרח פקיסטן (כיום בנגלדש) ולחלק הארי של מערב פקיסטן.
הכינוי "חלוקת הודו" אינו מתייחס לחלוקתה המאוחרת של פקיסטן ב-1971, אחרי מלחמת העצמאות הבנגלדשית; גם היפרדותן של בורמה (כיום מיאנמר) וציילון (כיום סרי לנקה) מממשלת הודו הבריטית אינה כלולה במונח.
ציילון הייתה חלק מנשיאות מדראס מ-1795 ועד שהפכה למושבת כתר נפרדת ב-1798.
בורמה סופחה בהדרגה לממשל הודו הבריטית בשנים 1826-1886 ונשארה חלק ממנה עד 1937, אז היא הפכה למושבת כתר נפרדת מהודו.
בורמה וציילון קיבלו את עצמאותן בתחילת 1948.
אשר לשאר תת-היבשת ההודית, לנפאל ולבהוטן היו אמנות עם הבריטים שהבטיחו להן מעמד של מדינות עצמאיות, שלא כ"מדינות הברית" (או מדינות הנסיכים) שעליהן חל המונח "חלוקת הודו".
בורמה אינה נחשבת חלק מתת-היבשת, משום שהן היסטורית והן גאוגרפית יש לה דברים רבים יותר במשותף עם דרום-מזרח אסיה מאשר עם הודו.