כל מה שרצית לדעת על חמור חדש:
חמור חדש הוא משחק ילדים.
במהלך המשחק אחד הילדים עומד כפוף, ברכיו ישרות, וידיו נתמכות על ירכיו להשגת יציבות.
מטרתו להוות מכשול למעבר יתר המשתתפים.
יתר הילדים מנסים לעבור את המכשול על ידי ריצה, זינוק מקו מסומן, הנחת שתי כפות הידיים על גבו של המכשול, ופישוק הרגליים משני עבריו.
אופן מעבר המכשול דומה לטכניקה המשמשת בהתעמלות לצורך מעבר חמור הקפיצות.
לאחר שכל הקבוצה סיימה לעבור את המכשול, מתרחק החמור מקו הזינוק מעט.
כאשר אחד מחברי הקבוצה נכשל במעבר המכשול, הוא מחליף את החמור.
המשחק אינו מתאים לקבוצות מעורבות-גודל, בגלל המעמסה הפיזית המוטלת על ילד קטן המשמש כחמור חדש.
כמו כן, הוא אינו מתאים לקבוצה בה יכולותיו הגופניות של אחד המשתתפים פחותות משמעותית משל חבריו, מכיוון שאותו משתתף ימצא עצמו בדרך כלל בתפקיד המכשול, ולא ישפר את יכולותיו.
משחק זה מהווה יחידה בסיסית של המשחק סוס ארוך מבחינה אתלטית.
מן הבחינה החברתית, במשחק זה משחק כל יחיד נגד הקבוצה, בעוד שבמשחק סוס ארוך משחקות שתי קבוצות זו נגד זו.
יחסים כאלה בין משחקים קיימים בין משחקים נוספים, למשל בין גרסאות משחקי המחניים.
שמות אחרים של המשחק: חמור קצר, סוס קצר, אסומניה אבודניה.
המשחק מוזכר ב"שיר השכונה" של חיים חפר בביצועה של להקת התרנגולים בכינוי אָסוּמָנְיָה אָבּוּדָנְיָה.
בירושלים מכונה המשחק סְמֶל, (כנראה שיבוש של "השמאל") ואז גם קוראים המשתתפים "סמל" בעת מעבר המכשול, שכן בתום כל סיבוב מתרחק החמור צעד אחד מנקודת הקפיצה, כדי להקשות את המעבר.
המשחק מוזכר בשם זה בשירו של יוסי בנאי, "אני וסימון ומואיז הקטן".