כל מה שרצית לדעת על חקר הסוגים במקרא:
חקר הסוגים (Form Criticism), מוכר גם בשם העברי 'ביקורת הצורות', הוא כינוי לשיטת מחקר המבקשת להתחקות אחר מוצאן של יצירות שונות במקרא.
הנחת היסוד של שיטה זו היא כי חלקים שונים במקרא התהוו מתוך מסורת עממית שבעל פה, וכי מקורם בסיטואציות תרבותיות, חברתיות או פולחניות חוזרות ונשנות בקהילה.
החוקרים נוהגים לכנות סיטואציות אלה בשם 'מושב בחיים' או 'מאחז בחיים'.
אבי המחקר הצורני של המקרא הוא הרמן גונקל שחי במאה ה-19 ותחיללת המאה ה-20, תאולוג גרמני-פרוטסטנטי, מחשובי אסכולת ביקורת המקרא.
גונקל התחנך על ברכי האסכולה ההיסטורית – ספרותית – ביקורתית שפרחה בגרמניה במאה ה-19 ושהקרינה את השפעתה על חקר המקרא באירופה כולה.
לחינוך זה התווסף האקלים הרוחני ששרר באירופה בעקבות הרפורמות החברתיות והדמוקרטיות באותה תקופה ושהשפיע על אנשי רוח וחוקרים בתחומי המדע השונים, ובמיוחד בחקר ההיסטוריה והתרבות.
באקלים רוחני זה רווחו הלכי רוח שהדגישו את תפקידה המרכזי של החברה ביצירת התרבות הלאומית, ואת השפעות הגומלין שבין העמים בתחום היצירה התרבותית והספרותית.
גונקל השכיל להאציל מהלכי רוח אלו על חקר המקרא החדש בכך שהציג את המקרא כתולדה של יצירה עממית שנמסרה בעל פה, ובכך שהצביע על הזיקה התרבותית ספרותית שבין הספרות העברית הקדומה ובין ספרויות עמי המזרח הקדום שעמם עם ישראל קיים מגע.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחקר הסוגים במקרא:
•ויקיפדיה: עריכה – ויקיזציה
•ביקורת המקרא