כל מה שרצית לדעת על חקר עצמות דגים עתיקים:
חקר עצמות דגים עתיקים הוא אחד מתחומי המחקר של הארכאוזואולוגיה.
דגים היוו מזון לבני אדם גם בימי קדם.
כפי שמוצאים עצמות צאן ובקר באתרים ארכאולוגיים, עדות למזונם של תושבי אתר זה או אחר, כך מוצאים עצמות דגים שנותרו באשפה אחרי שבשרם נאכל.
בניגוד לבעלי חיים יבשתיים, ששימשו לבני אדם למאכל או כבהמות משא, או שהתקיימו בסמוך לסביבה אנושית (בהם גם עופות), בית גידולם של דגים מתמקד בים ובמקווי מים מתוקים (נהרות, נחלים, בריכות גידול).
מכאן ברור למדי שמציאת עצמות דגים באזור הררי (ירושלים למשל), מעידה בעליל על דיג, עיבוד דגים לשימור (ייבוש, המלחה, עישון, החמצה), ומסחר בדגים.
דגים טריים ומשומרים היוו חלק חשוב מן התזונה של בני אדם, למצער מאז התקופה הנאוליתית.
קיימות עדויות רבות למסחר ענף בדגים שמקורם במצרים בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל, ובדגים שמקורם במערב הים התיכון ובחופי האוקיינוס האטלנטי בתקופה הרומית, בתקופה הביזנטית, ואחריהן.
בישראל מספר הארכאוזואולגים המתמחים בשרידי דגים הוא מצומצם.
פעיל מאוד בתחום מחקר זה הוא פרופ' עמרי לרנאו.