כל מה שרצית לדעת על חשמלית ושמה תשוקה:
חשמלית ושמה תשוקה (מאנגלית: A Streetcar Named Desire) הוא מחזהו השלישי של טנסי ויליאמס.
הוא נכתב בשנת 1945 לאחר "ביבר הזכוכית", וכקודמו זכה להצלחה רבה.
לב המחזה במפגש ההרסני של תרבויות ואופי שונה, המיוצג בדמויותיהן של בלאנש, העלמה הדרומית הנאה, בעלת הגינונים והחזית המכובדת כביכול, וגיסה סטנלי, מהגר פולני גס רוח ממעמד הצווארון הכחול החי את חיי העיר הגדולה בניו אורלינס.
"חשמלית ושמה תשוקה" זיכה את ויליאמס בפרס פוליצר ובפרס המבקרים של ניו יורק.
זהו אף המחזה בו עלה מרלון ברנדו, בתפקיד סטנלי קובלסקי, לגדולה.
את המחזה ביים איליה קאזאן שאף ביים מאוחר יותר את הגרסה קולנועית למחזה, הנחשבת עד היום ליצירת מופת.
שם המחזה שאוב משמו האמיתי של קו חשמלית שעבר בניו אורלינס בתקופה בה התגורר ויליאמס בעיר.