כל מה שרצית לדעת על טוביה כהן:
טוביה כהן (או: הכהן) או טוביה כץ (מץ, 1652 – ירושלים, 1729), הוא טוביה הרופא, רופא יהודי, בעל החיבור האנציקלופדי "מעשה טוביה".
טוביה בן משה כץ היה בן למשפחת רופאים יהודיים; סבו אלעזר כהן בא מירושלים לפולין ואביו משה כהן התיישב בעיר מץ לאחר פרעות ת"ח ת"ט.
ב-1673 חזר לפולין ולמד בקרקוב.
את לימודי הרפואה החל בתמיכת הקורפירסט של ברנדנבורג באוניברסיטת פרנקפורט דאודר, שם היה לאחד מן הסטודנטים היהודים הראשונים באוניברסיטאות גרמניה, ואת התואר דוקטור לרפואה קיבל באוניברסיטת פדובה.
הוא שימש כרופא בפולין ואחר כך עבר לאדריאנופול והיה רופא החצר של הסולטאנים העות'מאנים מהמט הרביעי, סולימאן השני, אהמט השני, מוסטפא השני ואהמט השלישי.
ב-1714 עבר לירושלים והתגורר בה עד פטירתו ב-1729.
טוביה ידע שפות רבות, ובהן עברית, גרמנית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, טורקית, לטינית, יוונית וערבית.
ב-1707 פרסם בוונציה את חיבורו "מעשה טוביה".
זהו חיבור אנציקלופדי מקיף העוסק בתאולוגיה, אסטרונומיה, רפואה והיגיינה, בוטניקה, גאוגרפיה ועוד, ובאופן נדיר לתקופתו מצורפים לו איורים מפורטים באנטומיה ובאסטרונומיה.
הספר נכתב מתוך מגמה מפורשת לכסות על בערותם של היהודים, שעליה עמד מתוך ניסיונו שלו-עצמו למול הסטודנטים הגויים באוניברסיטאות.
הוא התמודד בספר עם חידושי המדע המודרני שבזמנו, הגם שמסיבות דתיות לא הסכים לכולם.
חלק הארי של הספר מוקדש לענייני אנטומיה, רפואה ומניעת מחלות (בעיקר מחלת הגזזת [Plica polonica] שנפוצה בזמנו בפולין); הוא ביקר בספרו את רפואת האליל והאמונות הטפלות שרווחו בתחום זה אצל יהודי פולין, וקרא לשמירה על היגיינה ולרפואה טבעית.
הספר "מעשה טוביה" חזר ונדפס בכמה מהדורות במאות השנים הבאות; המהדורה השנייה, שנדפסה ביסניץ שבגרמניה ב-1721, נחשבת נקודת ציון בהשכלה המוקדמת בגרמניה.