כל מה שרצית לדעת על יאן ואן אייק:
יאן ואן אייק (הולנדית: Jan van Eyck; בקירוב 1385-1440) היה צייר פלמי מהמאה ה-15, מהראשונים שציירו בשמן.
בניגוד לטענה הנפוצה, ואן אייק לא המציא את הציור בשמן, אולם הוא שכלל את השיטה והביא אותה לרמה גבוהה מאוד.
יאן היה חלק ממשפחת הציירים ואן אייק, אחיו הצעיר של הוברט ואן אייק.
תאריך לידתו לא ידוע, אולם הוא נולד הרבה אחרי אחיו הוברט, שלקח אותו תחת חסותו כ"מתלמד".
תחת הדרכה זו למד יאן לצייר.
בהמשך, הפך אותו הוברט לשותף, ושניהם הפכו לציירי החצר של הנסיך פיליפ השלישי מבורגונדיה.
לאחר שעזב את חצרו של הנסיך ב-1421 הפך יאן אדון לעצמו, ועבד כצייר בהאג.
הוא חזר מהאג ב-1424 וחזר לשירותו של פיליפ, שהיה בשלב זה הדוכס מבורגונדיה.
הוא נותר בשירותו של פיליפ, שהיה תמיד נדיב אליו, עד מותו.
פעמים רבות שימש בשליחות הדוכס כאיש אמונו, ונראה כי כמו פטרונו, היה ואן אייק בתנועה מתמדת.
בין השאר ביקר בפורטוגל ובספרד, והנופים שראה שם שמשו אותו בציוריו.
ב-1428 היה חבר במשלחת ששלח פיליפ לליסבון כדי לבקש את ידה של איזבלה מפורטוגל.
דיוקן הכלה שצייר שכנע את הדוכס סופית.
לאחר שובו השתקע בברוז' (עיר בבלגיה של ימינו) ונשא אישה.
נולדה לו בת שהפכה בהמשך לנזירה.
פיליפ מימן את טקס הטבלת הילדה, והיה זה אך סימן אחד להערכה הרבה שרחש הדוכס לצייר.
הוא נפטר בברוז' ונקבר שם ב-9 ביולי 1441.
בין ציוריו המפורסמים ניתן למנות את "נישואי הזוג ארנולפיני", שצויר בשנת 1434, ואת "תמונת המזבח של גנט" שצוירה על-ידו ועל-יד אחיו הוברט.
למרות שהיו לו תלמידים מעטים, ואיש מהם לא הגיע לרמתו-שלו, הייתה ליצירתו של יאן ואן אייק השפעה רבה על סגנון הציור של ציירים; לא יהיה זה מוגזם לומר שהשפעתו כיוונה את סגנון הציור באירופה שמצפון להרי האלפים במשך מאה שלמה כמעט.