כל מה שרצית לדעת על ידיד נפש:
יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.
בנוסח ספרד נהוג לאמרו לפני תפילת מנחה בערב שבת.
בהשפעת מנהג זה, בחלק גדול מהציבור הדתי לאומי נהוג לשיר אותו לאחר תפילת מנחה של ערב שבת, לפני אמירת קבלת שבת.
כמו כן, הפיוט הוכנס ברוב תפוצות ישראל, לחלק מזמירות השבת לסעודה שלישית.
בקהילות ספרדיות מסוימות נהוג לשיר אותו לפני תפילת שחרית כחלק משירת הבקשות.
יש שייחסו בטעות את הפיוט לרבי יהודה הלוי או לרבי ישראל נג'ארה, אך למעשה נכתב על ידי יליד צפת, רבי אלעזר אזכרי (1533 – 1600), שהיה דרשן ומקובל ונמנה עם חכמי הדת שהסתופפו באותה תקופה בצפת, כדוגמת: הרדב"ז, שלמה אלקבץ, הרמ"ק, יוסף קארו, חיים ויטל, האר"י, ישראל נג'ארה, ועוד.
הפיוט נדפס לראשונה בשנת 1600 בספרו המפורסם של אזכרי, "ספר חרדים", שם כתב כי הפיוט הוא "בקשה על הייחוד וחשק האהבה".
הפיוט התקבל במהרה בסידורים על פי נוסח ספרד וכמה עשרות שנים מאוחר יותר חדר גם לסידורים נוסח אשכנז, שהראשון שהביא אותו הוא היעב"ץ בסידורו "בית יעקב", ושם העיר על הפיוט כי הוא "זמר לעורר הנפש לאהבת השם יתברך".
הפיוט בנוי בארבעה בתים, בכל בית שלושה טורים וכל טור מתחלק לשתי צלעות.
הטורים חרוזים במבנה א-א-ב א-א-ב, שני הטורים הראשונים בחרוז "ָךְ" והשלישי בחרוז "ָם".
כל צלע שקולה לפי שמונה תנועות לרבות שוואים וחטפים.
בראשי הבתים אקרוסטיכון של השם המפורש.
בשל תפוצתו הרבה של הפיוט נפלו בו שינויים ושיבושים רבים, שהבולט והמפורסם שבהם הוא החלפה של המשפט "והייתה לך שפחת עולם" ל"והייתה לה שמחת עולם".
שיבושים נוספים היו במשפט "אנא אלי מחמד לבי", שבנוסח אשכנז שובש ל"אלה חמדה לבי" (שהפך לאחר מכן לשיר בתנועות הנוער), ובחלק מנוסחי עדות המזרח שונה ל"אנא אלי חמדת לבי", ככל הנראה מתוך רצון להתרחק משמו של מוחמד.
פרופ' מאיר בניהו גילה את כתב היד המקורי של הפיוט כתוב בעצם כתיבת ידו של המחבר בגנזי בית המדרש לרבנים באמריקה הוא הדפיס אותו בעלה בודד יחד עם אהרן מירסקי שניקדו.
נוסח זה, המוגה מתוך כתב ידו של המחבר עצמו, מופיע בסידור רינת ישראל; אחר כך, הוציא מכון "יד בן צבי" בירושלים מהדורה מדעית שלו, אף היא מתוך כתב יד של המחבר.