כל מה שרצית לדעת על יהדות טורקיה:
יהדות טורקיה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באזור הבלקן ובאזור המזרח התיכון, שני אזורים שטורקיה מהווה חלק מהם.
כבר בימי הבית השני התיישבו יהודים באסיה הקטנה ויש על כך עדויות היסטוריות.
שרידי בית כנסת מהמאה ה-4 לפנה"ס נמצאו בעיר סרדיס, בירתה של ממלכת לידיה הקדומה.
שמה של סרדיס היה "Sfard", אולי "ספרד" המוזכרת בספר עובדיה שנאמר: "וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ, אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.
בתקופה הביזנטית הייתה באסייה הקטנה ובארצות הבלקן קהילה יהודית רומניוטים אשר הגיע מארץ ישראל.
האימפריה העות'מאנית הזמינה את היהודים שגורשו מספרד ומפורטוגל.
רובם היגרו לארצות אגן הים התיכון, ממרוקו ועד לטורקיה, לארץ ישראל, לדרום מערב צרפת וליבשת אמריקה.
במשך 300 שנה הם היו גורם דומיננטי ומכריע בחיי המסחר, התרבות והרפואה של המדינה.
חמש ערים באימפריה: איסטנבול, אדירנה, איזמיר, צפת – בארץ ישראל וסלוניקי – ביוון, היו למרכזה של יהדות ספרד.
בשנת 1900 מנתה יהדות ספרד 300,000 נפש.
היום הקהילה היהודית מונה 26,000 נפש.
כיום פעילים במדינה 23 בתי כנסת, מהם 16 באיסטנבול.
לקהילה היהודית באיסטנבול בית ספר יסודי ועל יסודי ובאיזמיר – בית ספר יסודי.
בין משפחות יהודי טורקיה ניתן למצוא את משפחות גמליאל, בכר, אברבנאל, בן בשט (בן בסט) ועוד.
רוב יהדות טורקיה היגרה מהמדינה – רובם עלו לארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-20 וחלקם היגרו למדינות אירופה וצפון אמריקה.
אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס עמיאל להכשרת רבנים לקהילות יהודיות בתפוצות, מדווח בשבועון מקור ראשון בספטמבר 2008 כי: "היהודים במדינה הטורקית, המוסלמית-חילונית" חוששים לביטחונם.
דרישות ביטחון גבוהות בכניסה לבתי כנסת, משרדי הרבנות ובניני הקהילה – תופעה שהחמירה לאחר שני הפיגועים בבית הכנסת "נוה שלום" שבאיסטנבול.
מחשש לביטחונם, אין יהודי טורקיה נוהגים לשוחח בשפתם הלדינו, ורק זקני הקהילה עדיין שומרים על השפה.