כל מה שרצית לדעת על יהדות סופיה:
יהדות סופיה היא קהילה יהודית שמתקיימת בעיר סופיה בירת בולגריה, מראשית המאה ה-14 ועד ימינו.
בשלהי 1939 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 26,092 נפשות והייתה הגדולה והמרכזית מקרב קהילות יהדות בולגריה.
קהילה רומניוטית התגוררה בסופיה לפחות מראשית המאה ה-14, שלהי תקופת האימפריה הבולגרית השנייה.
בשלהי המאה ה-14 הגיעו לעיר מגורשים מממלכת הונגריה ובמהלך המאה ה-15 התיישבו בה גם יהודים שגורשו מצרפת ומבוואריה.
בשלהי המאה ה-15, הגיעו לשטחי האימפריה העות'מאנית ובכלל זה לסופיה מגורשי ספרד ובעיר נמנו שלושה קהלים: ספרדים, אשכנזים ורומניוטים.
בכמותם הגדולה שינו בהדרגה מגורשי ספרד את צביון הקהילות השונות, אשר נטמעו בהדרגה אל תוך הקהילה הספרדית.
יהודי סופיה, שהיו ברובם אוריינים ורב לשוניים, נחשבו על ידי השלטונות כמיעוט הנאמן לסולטאן העות'מאני, התבלטו כסוחרים אשר חלשו על היבוא והיצוא והיו עמילי מכס וגובי מיסים.
תהליך נסיגת האימפריה העות'מאנית לווה במלחמות אזוריות, בעיקר מול האימפריה הרוסית, שהובילו להרעת המצב הביטחוני והכלכלי בשטחי בולגריה.
יהודים רבים היגרו מהשטחים אותם איבדו העות'מאנים באירופה לתוך שטחי האימפריה ומקצתם התיישבו בסופיה.
בראשית המאה ה-19 מנתה הקהילה 2,600 נפשות.
לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שוחררה בולגריה מעול העות'מאנים וזכתה בעצמאותה.
בראשית המאה ה-20 מנו יהודי העיר כ-10,000 נפשות והקהילה הפכה לגדולה ולמרכזית מבין קהילות בולגריה ומרכז הפעילות הפוליטית, הכלכלית, החברתית והדתית של יהדות בולגריה.
בסופיה נוסדה ופעלה הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה שניהלה את ענייני קהילות יהודי בולגריה.
לאחר תבוסת בולגריה במלחמת העולם הראשונה, פרץ בממלכה משבר כלכלי וחברתי חריף, אשר לווה בהגירה פנימית אל הערים הגדולות ככלל ואל סופיה בפרט.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בסופיה למעלה ממחצית בני יהדות בולגריה, חלקם במצב כלכלי ירוד.
קהילת סופיה הפכה גם למרכז תרבותי ואמנותי של יהודי בולגריה ובה נוסדה ופעלה מקהלת צדיקוב, שהפכה לאחד מסמליה של יהדות בולגריה.
בסופיה פעל גם תיאטרון יהודי, בראשות אליעזר אנסקי, אשר הציג מחזות ברחבי בולגריה ואף מחוצה לה.
במרבית שלבי מלחמת העולם השנייה בולגריה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית מתוקף חתימתה על ההסכם התלת-צדדי.
על יהודי סופיה הוחל החוק להגנת האומה והגברים בגילאי 20 עד 40 נשלחו לעבודות כפייה.
במרץ 1943 ניצלו בני הקהילה מגירוש אל מחנות ההשמדה, ובמאי גורשו יהודי העיר לערי השדה בבולגריה.
לאחר המלחמה חודשה הפעילות הציונית והחלה עלייה לישראל.
עם הקמת מדינת ישראל עלו מרבית בני הקהילה ארצה ובשלהי העשור הראשון של המאה ה-21 התגוררו בסופיה כ-2,500 יהודים.