כל מה שרצית לדעת על יהדות צפון תימן:
יהודי צפון תימן מהוים חטיבה נפרדת ומיוחדת בתוך שאר חטיבות יהודי תימן.
וכשם שיש לכל אחת משלוש החטיבות (יהודי עדן, יהודי דרום תימן ויהודי מרכז תימן) מאפיינים ייחודיים משלה, כך יש לחטיבה הצפונית מאפיינים משלה.
ראשית בואם של היהודים לצפון תימן, בין השאר לעיר צעדה שהיא בירת מחוז צפון תימן, נעוצה לפני כאלפיים שנה, והם מהווים מה שקרוי "ראש גלות", ומאז הגיעם לשם כבר החלה כמיהתם לשוב לציון.
היהודים בצפון תימן מהוים, כמו בתימן כולה, מיעוט בתוך האוכלוסייה המוסלמית, ובמאות השנים האחרונות הם היוו כשני אחוזים מכלל האוכלוסייה.
הם חיו בסגירות בתוך סגירות.
תימן עצמה, עד סוף המאה התשע עשרה, הייתה סגורה ביחס לארצות חוץ, ויהודי ארבע החטיבות היו סגורים זה ביחס לזה.
לא הרי יהודי מרכז תימן (צנעא ובנותיה) כהרי יהודי דרום תימן (שרעב, חבאן.
.
.
), ולא הרי אלה כהרי יהודי עדן, ולא הרי כל אלה כהרי יהודי הצפון על אזוריהם השונים.
אף יהודי הצפון עצמם התגוררו בארבעה תת-אזורים שהיו סגורים במידת מה זה ביחס לזה.
את יהודי הצפון עצמם ניתן לחלק לארבעה אזורים השונים זה מזה במאפיינים שונים, ולא הרי יהודי צעדה כ יהודי ברט, ולא הרי יהודי ברט כ יהודי חידאן, ולא הרי אלה כיהודי ראזח.
והסגירויות הללו איפשרו שימור של הליכות ומנהגים קדומים האופייניים לכל אזור.
יהודי הצפון היו פזורים ביישובים רבים, מהם בריכוזים גבוהים יחסית, מהם פעמים במספרים מעטים, ופעמים רק משפחה אחת ביישוב אחד.
רשימת היישובים בצפון תימן בהם התגוררו יהודים במחצית השנייה של המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים ארוכה, ומדובר בלמעלה ממאה יישובים.
בראשית המאה העשרים התגוררו בצפון תימן כאלף וחמש מאות יהודים, הפזורים ביישובים המנויים להלן.
כאשר נוציא מן החשבון את היהודים שהתגוררו בריכוזים גדולים, כמו בצעדה, במאדאן ובאלהגר, יתברר שהפזורה – יחסית למספר היהודים – הייתה רבה מאד, ולעובדה זו ישנן השלכות לגבי קיום חיים יהודיים ומצב החינוך, כולל האפשרות להקים בתי ספר ביישובים הללו.