כל מה שרצית לדעת על יהושע פרץ:
יהושע פרץ (נולד ב-1938) הוא מנהיג פועלים ישראלי.
פרץ התפרסם במחצית השנייה של שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 כמנהיגם המיליטנטי של עובדי התפעול בנמל אשדוד.
פרץ הנהיג את פועלי הנמל בשורה של סכסוכי עבודה ושביתות שעוררו את זעם הממסד הכלכלי והפוליטי ושל חלקים נרחבים בציבור בישראל באותן שנים והביאו את עובדי הנמל לשיפור משמעותי בתנאי העבודה שלהם ובשכרם.
סכסוכי העבודה, שנעשו פעמים רבות בניגוד לדעתם ולהסכמתם של ההסתדרות ומוסדותיה, העלו במובלע לסדר היום הציבורי גם את הנושא העדתי מאחר שעובדי הנמל שתויגו כמזרחיים (גם בשל הופעותיו וסגנון דיבורו של יהושע פרץ באמצעי התקשורת), קראו תיגר במאבקיהם על מוקדי הכוח המסורתיים במדינה.
פרץ נולד באסואירה (בעבר מוגדור) שבמרוקו.
עלה לישראל לבדו כילד בן 12 ב-1950, עם עלייתו לישראל התחנך בקיבוץ עין השלושה ולאחר מכן בקיבוץ מזרע.
לטענתו, ספג בקיבוצים את רוח השוויון שלאחר מכן הנחתה אותו במאבקיו להשוואת תנאי השכר של עובדי נמל אשדוד לאלו של נמל חיפה.
לאחר שירותו הצבאי בחטיבת הצנחנים עבד בדימונה ובסדום כנהג משאית, רתך-מסגר וכעובד בעבודות גובה.
לאחר נישואיו עבר לאשדוד והחל לעבוד במפעל "רוגוזין" ולאחר מכן כמלגזן בנמל אשדוד שאך נבנה.
עלייתו של פרץ למעמד של מנהיג פועלי התפעול הייתה בסוף 1966 בעת שנערכה "שביתת הארבעים".
רשות הנמלים סירבה לקלוט לשורותיה כעובדים קבועים 40 פועלי סולל בונה שהועסקו בהקמת הנמל.
ההסתדרות, שהייתה הבעלים של סולל בונה, התנגדה גם היא למעבר הפועלים ואלו פתחו בשביתת רעב.
הוא הגיע לעימותים רבים עם ההנהלה ואף הביא להתפטרותו של מנכ"ל רשות הנמלים, חיים לסקוב, שטען כי אינו מקבל גיבוי מהממשלה.
ב-1973 עמד בראש רשימת הליכוד למועצת הפועלים בעירו.
ב-1977, בבחירות לכנסת התשיעית, היה פרץ מספר שתים ברשימת "חופש" בראשות שלום כהן, אך המפלגה קיבלה רק 2,498 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-18 שובץ במקום ה-8 ברשימת הגמלאים.
המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.