כל מה שרצית לדעת על יוג'ין או'ניל:
יוּג'ין גלדסטון אוֹ'ניל (אנגלית: Eugene Gladstone O'Neill; 16 באוקטובר 1888 – 27 בנובמבר 1953), מחזאי אמריקאי, זוכה פרס פוליצר לשנת 1920 ובפרס נובל לספרות ב-1936.
יוג'ין אוניל נולד בברודוויי בחדר במלון.
אביו היה שחקן ואת רוב ילדותו העביר במסעות עם הוריו.
אוניל סולק מאוניברסיטת פרינסטון בגלל מעשה קונדס שעשה ובשל סכסוך עם ההנהלה.
לאחר סילוקו מהאוניברסיטה עבר בין עבודות ועיסוקים שונים, ביניהם כתב בעיתון לונדוני, שחקן תיאטרון ומחפש זהב בהונדורס.
לאחר שקרא ספר של ג'וזף קונרד החליט לצאת אל הים והפליג באניה לבואנוס איירס, משם המשיך לאפריקה הדרומית ומשם חזר לבוסטון
לאחר שלקה במחלת השחפת אושפז בבית חולים, שם החל לכתוב את מחזותיו הראשונים.
בהמשך פגש אוניל בניו יורק קבוצת שחקנים שייסדו תיאטרון ניסיוני וחיפשו כישרונות חדשים.
שם החלו מחזותיו, שזכו לאהדה רבה מחברי הקבוצה, להיחשף לציבור.
בשנת 1924 חבר אוניל לאנשי תיאטרון נוספים בעיר והחל לכתוב מחזות המבוססים על ניסיונו כימאי.
מחזותיו מתאפיינים בגיוון רב מבחינת הנושאים העולים בהם וכן מבחינת המבנה שלהם – בחלק ממחזותיו בחר אוניל להאריך את המחזה ל-9 מערכות אשר הוצגו במשך שלושה ערבים רצופים.
במהלך חייו צצו בעיות שונות במחזותיו של אוניל, משהביע אובדן תחושת שייכות לעולם וכן איבד את אמונתו באלוהים, רגשות אשר השפיעו על כתיבתו.
בתו אונה נישאה לשחקן צ'ארלי צ'פלין כשהייתה בת 18 וצ'פלין בן 54.
בעקבות זאת, החרים או'ניל את בתו ולא ראה אותה שוב עד יום מותו.
נינתו היא השחקנית אונה צ'פלין.
בשנת 1936 זכה אוניל בפרס נובל והיה למחזאי האמריקאי הראשון אשר זכה בפרס זה.
כמו כן זכה 4 פעמים בפרס פוליצר.
מחזותיו הנודעים ביותר: "מעבר לאופק", "לכל ילדי האלוהים יש כנפיים", "האל הגדול בראון", "הפסקה מוזרה", "מוכר הקרח בא", "האבלות יאה לאלקטרה".
בישראל הוצגו מחזותיו: "הקיסר ג'ונס", "תשוקה בצל האילנות" (הוצגו על ידי התיאטרון הקאמרי) "ניצוץ של משורר" ו"אנה כריסטי" (הוצג על ידי הבימה).