כל מה שרצית לדעת על יוהאן דויד אקרבאלד:
יוהאן דויד אקרבאלד (Johan David Åkerblad; ‏6 במאי 1763, סטוקהולם – 7 בפברואר 1819, רומא) היה דיפלומט שבדי, פלאוגרף ואוריינטליסט.
אקרבלד החל ללמוד ב-1778 באוניברסיטת אופסלה לימודים קלאסיים ושפות מזרחיות וסיים ב-1782.
בזכות שליטתו בשפות הוא נשלח כשגריר לקונסטנטינופול ב-1783.
לאחר מילוי משימתו הוא טייל בין 1784 ל-1789 באסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, מצרים וצפון אפריקה.
רשימותיו ממסעותיו אלו מוחזקות בספריית הוותיקן ברומא.
עם שובו לשבדיה בסיום מסעותיו ב-1789, מונה למזכיר במשרד החוץ ולמתרגם מטורקית.
ב-1791 נשלח שוב לטורקיה, שם חזר למסעות מחקר, ובאחד מהם לטרויה איבחן את הטפוגרפיה בכתביו של הומרוס.
ב-1800 ביצע מחקרים בגטינגן, וב-1802 נשלח כציר לפאריס, אך עוד באותה השנה נשלח להאג כממונה על היחסים ושוב הוחזר לפאריס.
לאחר זמן לא רב, עזב את השירות הדיפלומטי והתיישב למספר שנים ברומא, שם, בעזרת תרומות מנדבנים בריטיים המשיך במחקריו הבלשניים, ובייחוד בשפות מצריות ובהם קופטית.
הוא אסף חומר רב לכתיבת מילון קופטי, וכל מסמכיו נמצאים בעזבונו בספריה הלאומית השבדית בסטוקהולם.
אקרבאלד היה בין הראשונים שקידמו את פיענוח אבן רוזטה שהתגלתה ב-1798.
האבן התגלתה על ידי צבאו של נפוליאון במסעותיו למצרים, אך הוחרמה על ידי הצבא הבריטי זמן קצר לאחר מכן ונשלחה ללונדון.
העתקים ליתוגרפיים של האבן שהוכנו עוד בקהיר, הגיעו לידיו של סילבסטרה דה סאקי, מורו של אקרבאלד, וב-1802 החל אקרבאלד לחקור אותם.
הוא התמקד תחילה בכתב הדמוטי ותוך כדי הערכתו כי זה הוא כתב אלפביתי, הצליח לזהות את כל שמות המקומות תוך חודשיים בלבד.
הוא השתמש בידיעותיו בקופטית והצליח לקרוא מילים נוספות כמו "יווני", "מקדש" ו"מצרי" תוך כדי זיהוי 29 סימנים (בדיעבד רק 15 מהם באופן מדויק).
שיטת המחקר ההשוואתי שלו בין הכתב הדמוטי לקופטי הוותה את המפתח בעזרתה פיענח, מאוחר יותר, ז'אן-פרנסואה שמפוליון את כתב החרטומים.
אקרבאלד גם זיהה נכונה את הכתב על אריה פיראוס אשר מוצב בארסנאלה ככתב רוני
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ליוהאן דויד אקרבאלד:
•קצרמר אישים
•בלשנים שבדים
•דיפלומטים שבדים