כל מה שרצית לדעת על יוסיף קובזון:
יוסיף דווידוביץ' קובזון (ברוסית Иосиф Давыдович Кобзон) הוא זמר יהודי רוסי, איש עסקים וחבר הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית.
הוא תואר כ"קול הרשמי של ברית המועצות".
קובזון נולד ב-11 בספטמבר 1937 להורים יהודים בעיר המכרות צ'אסיב יאר באוקראינה.
במהלך מלחמת העולם השנייה אביו התגייס לצבא, נפצע ושוחרר – למרות זאת הוא לא חזר למשפחה והתחתן שנית.
לאחר מספר שנים, גם אימו של קובזון התחתנה.
כילד הפגין כשרון יוצא דופן לשירה, וזכה בתחרויות שירה רבות, כולל אחת בה הופיע בפני יוסיף סטלין.
הוא למד גאולוגיה וכריה בבית ספר טכני, אולם בעקבות קשרים שיצר עם מוזיקאים בצבא האדום ב-1956, החליט קובזון לעסוק במוזיקה.
ב-1958 החל בקריירה המוזיקלית שלו במוסקבה, ובחר ללמוד במכון גנסין.
ב-1962 הוא הקליט את אריך הנגן הראשון שלו.
ב-1964 דרך כוכבו בפסטיבל הזמר הבינלאומי בסופוט שבפולין.
הפופולאריות שלו עלתה במהירות, ועקב הביקוש הרב, הוא ערך שניים עד שלושה קונצרטים ביום.
בתקופת כהונתו של ליאוניד ברז'נייב, השתתף קובזון ברוב הקונצרטים הרשמיים, וב-1987 זכה בתואר הכבוד "אמן עממי של ברית המועצות".
ב-1983 קובזון סולק משורות המפלגה הקומוניסטית בשל תמיכתו בישראל, וגונה משום ששר שירים יהודים בהופעתו.
יחד עם זאת, שנה לאחר מכן הוא זכה בפרס ברית המועצות.
קובזון נישא שלוש פעמים: ב-1965 לזמרת ורוניקה קרוגלובה, ב-1969 ללודמילה גורצ'נקו, אחת השחקניות המפורסמות ביותר בקולנוע הסובייטי, וב-1971 הוא נשא את אשתו הנוכחית נינל דריזינה.
לבני הזוג שני ילדים.
מבחינת הקריירה שלו וסגנון שירתו, רואים בו רבים את התשובה הרוסית לפרנק סינטרה.
שירו הידוע ביותר הוא "דרגות" מתוך סדרת הטלוויזיה הסובייטית המפורסמת שבעה עשר רגעים של אביב (1973).
קובזון הופיע בקונצרטים ברוב ערי ברית המועצות, וכנציג ברית המועצות ערך מסעות הופעה בארצות הברית, דרום-אמריקה, אפריקה, אירופה, וישראל.
במהלך הקריירה הארוכה שלו חלק את הבימה עם גדולי הזמרים והשחקנים בעולם, בהם לייזה מינלי וחוליו איגלסיאס.
ב-1986 היה האמן הראשון שביקר והופיע בעיר צ'רנוביל כדי לרומם את רוחם של אנשי כוחות ההצלה באסון הכור.
מאז הופיע קובזון באזורי אסון למיניהם, ובמוקדי קרבות כגון אפגניסטן במהלך המלחמה הסובייטית שם, ובצ'צ'ניה.
עם התפרקות ברית המועצות המשיך קובזון לזכות באהדה רבה ברוסיה ובחבר המדינות.
למרות שסיים באופן רשמי את קריירת הזמר הבינלאומית שלו ב-1997, הוא המשיך להופיע בפני קהלים ברחבי תבל, והוא נראה תדיר בטלוויזיה הרוסית.
ב-2007 הוגדר קובזון בספר השיאים הרוסי כאמן בעל הפרסים הרבים ביותר בהיסטוריה הרוסית.