כל מה שרצית לדעת על יושיביה:
יוֹשִׁיבְיָה הוא מושב במערב הנגב הצפוני, מצפון מזרח לנתיבות השייך למועצה אזורית שדות נגב.
המושב נוסד ביולי 1950 על ידי עולים מאלג'יריה וקיבל את שמו על שם יואל בן יושיביה, אישיות ממשפחות שבט שמעון שישבו במקום על פי ספר דברי הימים א.
המושב נבנה על אדמות ממשלתיות ששימשו את הכפר הערבי אל-מוח'רקה שתושביו ברחו במהלך מלחמת העצמאות.
כחודש לאחר הקמת המושב התגוררו בו כ־25 משפחות במחנה אוהלים ולהם צריפים לבית כנסת, צרכנייה, בית ספר ומרפאה.
בשנים שלאחר הקמת המושב נוספו לו עוד משפחות ובשיאו הגיע ל־92 משפחות.
בסוף שנת 1954, עבר המושב מטיפול ישיר של הסוכנות היהודית לעבודה מול חברת "המכשיר" של הפועל המזרחי.
אולם לאחר שנתיים מול חברת "המכשיר" הגיעו היחסים לידי משבר.
תושבי המקום טענו שהסוכנות וחברת המכשיר רימו אותם ושהמדריכים נתנו להם הוראות סותרות ומבלבלות, בעוד הסוכנות וחברת המכשיר טענו שהשקיעו במושב מעל ומעבר לכל מושב אחר, אך התושבים רימו אותם, לקחו הלוואות והשתמשו בהם לצריכה במקום השקעה במשק ומכרו את יבוליהם בשוק השחור.
כן נטען שסכסוכים פנימיים במושב גרמו לכך שלא ניתן היה לעבוד מול התושבים.
המושב שקע בחובות כבדים והופסק למושב אספקת מים לחקלאות, שירותי קופת חולים והדרכה.
רבים עזבו את המושב ובשנת 1962 נותרו במושב 35 משפחות שהיו שקועות בחובות, דבר שהביא שוב לניתוק אספקת המים, שירותי טלפון וקופת חולים.
בשנת 1958 שימש המושב כמקום הכשרה עבור חברי הגרעין של בני עקיבא שייסד את כפר מימון.
מצב המושב המשיך להיות קשה ובשנת 1968 הוגדר כנמצא בתהליך גסיסה.
בשנת 2010 נקלטו במושב 16 משפחות חדשות במסגרת הרחבת המושב.