כל מה שרצית לדעת על יחידות מידה בבישול:
יחידות המידה שבהן נעשה שימוש לצורכי בישול משתנות מארץ לארץ, והן משמשות לשם תיאור כמויות של מצרכים שבהן יש להשתמש במתכונים השונים.
בישראל, כמו במרבית יבשת אירופה, נהוג להשתמש בשיטה המטרית (גרם עבור מוצקים וליטר עבור נוזלים).
הכמויות של הרכיבים השונים במתכונים מצוינות לרוב לפי משקל, לפי נפח או לפי מספר יחידות.
לאורך רוב ההיסטוריה נהגו ספרי הבישול לציין כמויות לא מדויקות ובמקום זאת השתמשו בניסוחים כלליים.
בספרי הבישול האירופיים נהגו להשתמש ביחידות משקל ולא בנפח, אם כי השתמשו במידות לא פורמליות כגון "pinch" ("קומץ"), או "drop" ("טיפונת").
בשנת 1896 הציגה לראשונה פאני פארמר בארצות הברית מידות מדויקות יותר של כמויות לפי נפחים בספרה "Boston Cooking-School Cook Book".
כיום, ברוב האזורים בעולם נוהגים להשתמש ביחידות מידה לפי משקל, למרות שבצפון אמריקה עדיין נוהגים להשתמש ביחידות מידה לפי נפח.
מצרכים שונים נמדדים בדרכים שונות:

נוזלים נמדדים כיום בדרך כלל לפי נפח ברוב העולם.
מצרכים יבשים בכמויות גדולות כמו סוכר וקמח נמדדים כיום לפי משקל ברוב העולם (250 גרם קמח), ועל ידי נפח בצפון אמריקה (½ כוס קמח).
כמויות קטנות של מלח ותבלינים בדרך כלל נמדדים לפי נפח ברוב העולם משום שלרוב משקי הבית אין מאזניים מדויקים מספיק למדידת כמויות קטנות לפי משקל.
בשר בדרך כלל נמדד כיום לפי משקל או לפי כמויות ברוב העולם: "2 ק"ג עוף", "ארבעה נתחי בשר כבש" וכדומה.
ירקות עשויים להימדד לפי משקל או לפי מספר יחידות, למרות אי הדיוק הטבעי בכמויות השונות אשר נובע כתוצאה מהגדלים המשתנים של הירקות.
ירקות ובשר קצוצים או טחונים בדרך כלל נמדדים לפי משקל, חוץ מאשר באזור צפון אמריקה, שם הם נמדדים לפי נפח.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ליחידות מידה בבישול:
•בישול
•יחידות מידה