כל מה שרצית לדעת על ים ואדן:
ים ואדן (הולנדית: Waddenzee; גרמנית: Wattenmeer; דנית Vadehavet – "הים הרדוד") הוא אזור בחלק הדרום-מזרחי של הים הצפוני.
הים שוכן בין החוף של צפון-מערב אירופה לבין האיים הפריזיים, ויוצר גוף מים רדוד עם מישורי גאות ושפל וקרקעות לחות.
האזור עשיר במגוון ביולוגי.
בשנת 2009 הוכרזו החלק ההולנדי והחלק הגרמני של החוף כאתר מורשת עולמית.
הים משתרע בין דן הלדר שבהולנד בחלקו הדרום-מערבי, בסמוך לשפכי הנהרות של גרמניה בגבולו הצפוני, ועד סקלינגן שבדנמרק.
אורכו הוא כ-500 קילומטרים, ושטחו הכולל כ-10,000 קילומטרים רבועים.
האיים שבים קרויים איי ים ואדן או האיים הפריזיים, על שם שבט הפריזים.
אולם, באי טסל (אי הולנדי בחלק המערבי ביותר של הים) השפה הפריזית לא הייתה בשימוש במשך מאות שנים.
האיים הדניים שבים מעולם לא היו מיושבים על ידי הפריזים.
האי הגרמני המרוחק הליגולנד היה שייך מבחינה אתנית לאיים הפריזיים, אך הוא לא שייך לים ואדן.
האזור מאופיין במישורי בוץ רחבים, תעלות גאות ושפל עמוקות, איים השוכנים באזורים הללו.
הנוף הנוכחי של הים נוצר בעיקר מסערות גאות ושפל שהתרחשו בין המאה ה-10 לבין המאה ה-14, ששטפו וסחפו את אדמת הכבול מאחורי דיונות החוף.
האיים שבהם ניתן לצפות כיום הם שרידי הדיונות הללו.
האיים מאופיינים גם בחופים חוליים באזור הסמוך לים הצפוני, ובחופי גאות ושפל נמוכים באזור ים ואדן.
השפעת גלי הים והזרמים, הנושאים עמם משקעים, משנה באיטיות את מתאר האיים.
לדוגמה, איים אחדים נעו מזרחה במשך מאות שנים בכך שאיבדו אדמה מצד אחד אך התרחבו בצד הנגדי.
ים ואדן עשיר בפאונה ובפלורה, ובפרט בעופות החיים בו.
מדי שנה משמש ים ואדן כבית גידול לעד 12 מיליון עופות.
חלק גדול מהים מוגן באמצעות שיתוף פעולה של שלוש המדינות שבהן הוא נמצא.
ממשלות הולנד, דנמרק וגרמניה עבדו בשיתוף פעולה מאז 1978 על הגנת ושימור הים.
שיתוף הפעולה כולל את תחומי הניהול, ניטור ומחקר, כמו גם נושאים פוליטיים.
ב-14 במאי 1987 הוכר הים כאזור ראוי לשימור לפי אמנת רמסר, וביוני 2009 הוכרז כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.
האיים שבים הם אתר תיירות פופולרי החל מהמאה ה-19.