כל מה שרצית לדעת על יצחק הוברמן:
הרב יצחק הכהן הוברמן (ו' בסיוון תרנ"ו, מאי 1896 – י"ג בטבת תשל"ז, ינואר 1977) היה מקובל חסידי.
התפרסם בשם "הצדיק מרעננה".
נולד בבילגוריי, לזלאטה אסתר ולרבי אשר אנשיל.
בילדותו היה מתמיד גדול ובגיל 10 כבר למד עם הבחורים המבוגרים אצל רבי יעקב מרדכי, רב העיר ותלמידו של רבי יעקב אריה מטריסק.
בשנת תרע"א (1911) נסע ללמוד בישיבתו של רבי שמואל בורנשטיין, ה"שם משמואל" מסוכטשוב.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נסע לוורשה שם הסתובב בחצרות אדמו"רים, בעיקר אצל האמרי אמת מגור.
למד שם אצל רבי מנחם שכנא רוטשבול, בעל שו"ת "שם עולם".
לאחר פטירת זה האחרון, למד אצל רבי צבי הירש גליקסון, חתנו של רבי חיים מבריסק.
בשנת תרפ"ז חיבר חיבור על התורה ועל הש"ס.
בשנות השואה הוגלה לסיביר והופקד שם לנסר עצים.
לאחר שהכריחוהו לעבוד בשבת חתך בגרזן את קצה אצבעו.
לאחר המלחמה עבר לווצלר שבגרמניה וכיהן שם ברבנות שש שנים.
בכהונתו ברבנות דאג לחיזוק הדת בעיר, בין השאר עסק בהתרת עגונות ניצולות שואה.
עלה לארץ ישראל בשנת תש"י והתיישב ברעננה.
עם השנים התפרסם שמו כמקובל ואיש מופת ורבים נהרו אליו לקבל את ברכתו.
היה מתפלל רבות על האנשים שהוזכרו אצלו ולפעמים היה מתפלל ובוכה מספר שעות על חולה.
היה ממעט בשינה ומתמיד בלימוד, הן תורת הנגלה והן תורת הסוד.
היה נוהג לפרש את מאורעות העולם על פי הקבלה.
חיבר ספרים בכל מקצועות התורה, תורה, תלמוד, שו"ת הלכה למעשה, מדרשים וספרי קבלה.
רבי יצחק הדפיס שני כרכים מספרו על התורה "בן לאשרי – ברכה משולשת".
ספר זה נקרא על שם שחובר בשלושה מקומות, פולין, סיביר וישראל.
רבי יצחק ערך את ספרו עוד בפולין ובהקדמת הספר יש הסכמות מרבנים שנפטרו שנים רבות לפני הדפסתו.
לאחר פטירתו יצא כרך שלישי.
היה מקורב לחסידות גור והיה מעריצו של האדמו"ר רבי ישראל אלתר ה"בית ישראל" שהיה מכנהו "הרב מרעננה" ("דער רעננע'ר רוב") והיה מגיע לרעננה לצפות בו בהחבא.
אשתו הייתה מגדלת ירקות בחלקת אדמה ליד ביתם ורבי יצחק היה נוהג לייעץ לה בתחום על פי סדר זרעים.
נפטר בשנת תשל"ז ונקבר בהר המנוחות.
לא הותיר אחריו ילדים.
ישיבת ברכת יצחק באור יהודה קרויה על שמו וכן שמו הונצח בישיבת "נר ישראל" של חסידות גור בירושלים.