כל מה שרצית לדעת על יצחק היינמן:
יצחק הַיְינֶמַן (Isaac Heinemann; י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876 – כ"ט בתמוז ה'תשי"ז, 28 ביולי 1957) היה פרופסור לספרות קלאסית, ספרות הלניסטית ופילולוגיה.
חתן פרס ישראל למדעי היהדות.
היינמן נולד בפרנקפורט שבגרמניה.
בנעוריו היה תלמידו של הרב מרדכי מקס הורביץ, לצד לימודי חול.
למד את לימודיו האקדמיים באוניברסיטאות שטרסבורג, גטינגן וברלין, ובה למד גם בבית המדרש החרדי לרבנים.
בשנת 1897 הוסמך היינמן בפילולוגיה קלאסית.
בשנים 1900–1939 ערך היינמן את ה-Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (הירחון להיסטוריה היהודית ולמדעי היהדות).
בנוסף, הוא הורה בבית המדרש לרבנים בברסלאו (1919–1938) ושימש פרופסור להיסטוריה הלניסטית ומדעים קלאסיים באוניברסיטת ברסלאו (משנת 1930).
בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים, וכן לימד בסמינר למורים דתיים בשכונת בית וגן.
היינמן נודע במחקריו ופרסומיו הנוגעים לפרשנות הספרות ההלניסטית, ספרות יוון וספרות ישראל העתיקה.
בין מפעליו נודעו תרגומו לגרמנית של כתבי פילון האלכסנדרוני ותרגומן לעברית של אגרות הרש"ר הירש.
כמו כן הוא נמנה בין עורכי האנציקלופדיה המקראית.
בשנת 1955 הוענק להיינמן פרס ישראל למדעי היהדות.