יצחק מווינה


כל מה שרצית לדעת על יצחק מווינה:
יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180-1250) (במקורו מבוהמיה‏) חיבר את "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בפוסקים שאחריו.
למד בבית המדרש בפריז.
היה תלמידם של ר' שמחה בן שמואל משפייר (שפיירא), ר' אברהם בן עזריאל, מחבר "ערוגות הבושם", ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה) (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר‏), ר' יהודה בן יצחק שירליאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ר' יעקב בן מאיר מפרובינש, ומורו של מהר"ם מרוטנבורג.
היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות.
בין השאר חי בגרמניה (בוירצבורג Würzburg) בה למד מפי יהונתן בן יצחק (תלמידו של רבי יצחק הלבן) ובצרפת.
מעניינת התייחסותו ההלכתית לנושא ענידת טלאי צהוב (ויכוח שהיה בנושא זה בין רבי שמשון מקוצ'י לבין האפיפיור אינוסטוס ה-3 שחייב את ענידת הטלאי) ומכאן אנו לומדים על האירוע ההיסטורי הזה‏.
במרדכי מובאים דברים ממנו המצוטטים ב"תרומת הדשן"‏.
ממשיכו היה בנו – רבי חיים אליעזר (מהר"ח אור זרוע) – שערך את ספרו של אביו "אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו.
ספרו הודפס כ-600 שנה לאחר פטירתו על ידי עקיבא להרן (אחיו של צבי הירש להרן) באמסטרדם.
בשנת 1997 נחשף בווינה ברחוב הידוע בשמו "יודפלאץ" (כיכר היהודים) בית הכנסת המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת 1421.
המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה ארכאולוגית על ידי אוניברסיטת וינה‏.
הספר "אור זרוע" היווה את הבסיס הראשי למחקרו הענף של פרופסור א.
א.
אורבך "בעלי התוספות" כפי שאורבך מציין זאת בספרו‏.
בשנים האחרונות יצאו מהדורות חדשות של הספר "אור זרוע", הכוללות התייחסות לשנויי נוסחאות, ולהשתשלשלות הפסיקה הקשורה לאור זרוע ועוד – מהדורה מדעית-תורנית של המכון התורני אור עציון (עד כה שלושה חלקים) ומהדורת מכון ירושלים.

תקופת חייו של יצחק מווינה על ציר הזמן

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ליצחק מווינה:
בעלי התוספות
מחברי ספרי שו"ת
וינה: רבנים