כל מה שרצית לדעת על יצחק שיפר:
יצחק (אִיגְנַאצִי) שִׁיפֶּר (בכתיב יידי: שיפער; Ignacy Schiper; 1884 – 1943) היה היסטוריון מפורסם, מזרחן ופוליטיקאי יהודי-פולני, מן הדמויות הבולטות באינטליגנציה היהודית בפולין שבין מלחמות העולם, חבר הסיים ועסקן ציוני.
שיפר נולד בעיר טרנוב שבגליציה המערבית (אז תחת שליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית.
למד באוניברסיטאות קרקוב ווינה.
סיים את חוק לימודיו בפילוסופיה, וב-1907 זכה בתואר דוקטור למשפטים על עבודתו על מצבם הכלכלי של יהודי פולין בימי הביניים.
עד מלחמת העולם הראשונה הרבה שיפר לנדוד בערי גליציה ועיירותיה כמרצה ומסביר מטעם מפלגתו, 'פועלי ציון צ.
ס.
'.
בעקבות חילוקי-דעות עם צמרת מפלגתו עבר שיפר למפלגת הציונים הכלליים, והמשיך למלא תפקידים בולטים בתנועה הציונית ובחיי הציבור בפולין.
יצחק שיפר נחשב בשנות השלושים של המאה העשרים למעמיק שבין ההיסטוריונים היהודים-פולנים חוקרי פולין.
מחקריו הרחיקו עד לחיי היהודים בימי הביניים, והוא ניגש אליהם מצויד בשיטות מחקר כלכליות וסוציולוגיות חדישות.
עבודת חייו הגדולה אמורה הייתה להיות "תולדות החיים הכלכליים של היהודים", אשר תהווה השלמה והמשך למפעלו של צבי גרץ – אולם השואה קטעה את תוכניותיו.
במחקריו ובספריו על התרבות היהודית ביקש שיפר להבליט את שורשיה של הדרישה לאוטונומיה תרבותית עבור יהודי פולין.
בשנות ה-20 כיהן שיפר כחבר הפרלמנט הפולני (הסיים)
ערב מלחמת העולם השנייה התכוון שיפר לעלות לארץ ישראל, אולם המלחמה קטעה את תוכניותיו, והוא עבר עם שאר היהודים לגטו ורשה.
בגטו עבד בארכיון היודנראט, והוסיף לכתוב את מחקריו.
בתקופת הגירושים והמרד ביקש שיפר להימלט, אולם נתפס ונשלח למיידנק, שם נרצח ככל הנראה בטבח הגדול של מחנות לובלין בנובמבר 1943.
נזכר רבות ברשימותיו של עמנואל רינגלבלום.
על שמו קרויה שכונת שיפר בפתח תקוה (ושם בית ספר יסודי על שמו), וכן רחוב בבאר שבע.