כל מה שרצית לדעת על ישראל ג'ייקובסון:
ישראל ג'ייקובסון היה מחשובי עסקני חסידות חב"ד בשנותיה הראשונות בארצות הברית.
עמד בראש ארגון אגודת חסידי חב"ד ונחשב אחד ממקימי חצר חב"ד בארצות הברית.
עסק בהצלתו של אדמו"ר הקודם מליובאוויטש מפולין הכבושה בזמן מלחמת העולם השנייה.
כיהן כמשפיע בישיבת הדר התורה שאותה הקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק.
נולד ברוסיה בשנת 1896 בעיר זוראוויטש, למד בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ' עד לשנת1916 אז עקרה הישיבה לעיר קרמנצ'וג על גדת נהר הדנייפר ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה בחרסון.
בשנת 1926 היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל בברוקלין שבניו יורק.
נפטר בניו יורק בשנת1975.
מונה על ידי הריי"צ מליובאוויטש למשפיע קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.
לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו.
בשנת 1932 – ה'תרצ"ב הקים בניו יורק עת ישיבת "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת 1939 – ה'תרצ"ט נסע ביחד עם תלמידי הישיבה לפולין על מנת לשלבם בישיבת תומכי תמימים בעיר אטווצק.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפולין לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס האדמו"ר לשבדיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית).
עם הגעתו של האדמו"ר לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכמשפיע בישיבה.
בשנת 1941 – ה'תש"א סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור בתו וחתנו של האדמו"ר, חיה מושקא שניאורסון ובעלה רבי מנחם מנדל שניאורסון.
כמו כן ניסה ללא הצלחה להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר שיינא ובעלה מנחם מענדל הורנשטיין (לבסוף השניים נספו בשואה).
בשנת 1944 – ה'תש"ד הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג ניו הייבן וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, מרדכי אלטיין, כראש ישיבה).
עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר "בית רבקה", שיועד לבנות חב"דיות, עד לפטירתו בשנת 1975.