כל מה שרצית לדעת על כורדיסטן העיראקית:
כורדיסטן העיראקית (בכורדית: ههرێمی کوردستان) היא חבל כורדי אוטונומי בעיראק.
כורדיסטן העיראקית משתרעת על פני צפון עיראק, ולכן לעתים גם מכונה צפון עיראק בידי הממשל העיראקי הפדרלי או דרום כורדיסטן בידי תושביו הכורדים.
שטחו של החבל 40,643 קמ"ר, והוא כולל שלשה מחוזות עיראקיים – מחוז סולמנייה, מחוז ארביל (האולר) ומחוז דוהוק; כמו כן, הממשל הכורדי האוטונומי למעשה שולט על חלקים של מחוזות כירכוכ, סלאח א-דין ונינוה – שליטה שלא מוכרת על ידי השלטון הפדרלי העיראקי בבגדד.
רוב תושביה של כורדיסטן העיראקית הם כורדים (לרב מוסלמים מהזרם הסוני), וישנם מיעוטים אתנו-דתיים משמעותיים של אשורים נוצרים, ערבים מוסלמים (לרב סונים), טורקמנים (שיעים), יזידים, שבאקים, מנדעים ירשנים ועדות נוספות.
בלית מפקד תושבים רשמי, מספר התושבים בחבל הכורדי נאמד בין 6.
2 ל-6.
5 מיליון תושבים, אם כי מספר זה עלה משמעותית מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה – עם הגעתם של מעל 200 אלף פליטים (רובם כורדים), ועם השתלטות המיליציה הכורדית על אזור כירכוכ, אשר הוסיפה אוכלוסיות נוספות לאזור הכורדי.
האוכלוסייה הכורדית במזרח התיכון מחולקת בין מספר מדינות שונות, שבכל אחת מהן הם מיעוט.
כורדים רבים לחמו למען עצמאות או אוטונומיה, לעתים קרובות בכוח הזרוע.
אך לא הייתה כל תמיכה מצד הממשלות האזוריות או מכוחות חיצוניים לשינויים בגבולות האזוריים.
בהיבט הזה האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק מהווה את ההישג הגדול ביותר של האומה הכורדית לבדלנות, ורבות מדובר שלימים האוטונומיה אולי תכריז עצמאות מעיראק להקמת מדינה כורדית מודרנית.
מהלך זה אינו מקבל עתה את תמיכתה של ארצות הברית, אך עם חיזוק הקשרים של החבל הכורדי עם טורקיה, עלולים שינויים נוכחיים במזרח התיכון לגרום לשינויים כבירים במפה הפוליטית האזורית.