כל מה שרצית לדעת על כיבוש העבודה:
כיבוש העבודה (כיבוש כל ענפי העבודה ברחבי א"י פלשתינה בידי הפועל העברי) הייתה אידאולוגיה שנוצרה בתקופת ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל ושרדה כשאיפה לעבודה עברית עד הקמת מדינת ישראל.
ניתן לראות שרידים לאידאולוגיה זו עד ימינו אנו.
אידאולוגיית כיבוש העבודה ביקשה ליצור יהודי חדש, יצרן ועובד בעבודת כפיים.
המונח נוצר בתקופת העלייה השנייה בקרב חלוצים, פועלים ורבים מהיישוב החדש.
אחד המנסחים הראשיים של אידאולוגיה זו היה א.
ד.
גורדון.
מטרת כיבוש העבודה הייתה כניסתם ושליטתם של עובדים עבריים בענפי העבודה השונים במשק, כחלק מחזון ישוב ובניית הארץ.
רעיון זה, התבסס בין השאר על ערכים של עבודה, עמל כפיים ויצרנות (פרודוקטיביזציה), אשר הונגדו, אצל חלק מהדוברים אל רוחניות יתרה ועיסוק בלימוד כדרך חיים, אשר לדעת הוגים רבים, אפיינו את חיי היהודים בגולה.
הפניה אל כיבוש העבודה חייבה איפוא היפוך בנטיות נפשיות ובהרגלי חיים של דורות רבים.
ניתן לחלק את מסכת הרעיונות של כיבוש העבודה לארבעה פנים:
עבור היחיד פירוש הדבר גאולה מן הגלות (גלות = הרגשה של אי שייכות).
ניתן להשיג שלמות נפשית רק על ידי עבודת אדמה ולא חיים עירוניים.
עבודה שיש בה יצירה ושמתגאים בה מביאה אושר.
גורדון קובע הפרדה בין חברות אורגניות (עם, משפחה) לחברות מכניות (עיר, מדינה).
עבור כלל היהודים "כיבוש העבודה" פירושו שלמות נפשית אשר נובעת משייכות (טבעית) לעם ובכך יציאה נגד המתבוללים והווית הגולה.
בשינוי הערכים הלאומיים יש שני מרכיבים – האינדיבידואל העובד הוא חלק מן הקולקטיב (העובד) ומשיג שלמות הנפשית – וכך נוצר המרכיב השני "עם אדם" (כנגד הטענה האנטישמית).
בניגוד ליהודים בגולה שאינם עובדי אדמה (ועוד האדמה אינם שלהם) – תהליך פרודוקטיביזציה לאומי.
הפן השלישי של האידאולוגיה מתייחס לארץ ישראל.
נטען כי ארץ נקנית ביזע ועבודה ולא בכסף ובדם.
עם יוצר יצירות טבעיות בארץ הטבעית.
ארץ ישראל נבחרה בשל העבר הרחוק של הארץ – התנ"ך.
עם זאת היה ברור שתיווצר תחרות בין הערבים ליהודים על הפרחת הארץ והזכות להם.
הפן הרביעי הוא היות המפעל הציוני אבן שואבת לכח עבודה ערבי, שבכך למעשה סתר את עצמו על ידי הבאת המון ערבי לארץ.
ההכרה בכך הייתה מעיקרי הסיבות להנפת הדגל הזה, ולקריאה שלא להעסיק ערבים.
החלוצים התוווכחו עם האיכרים על העסקה של עובדים ערביים אבל האיכרים העדיפו את הפועלים הערביים כי להם יתרונות רבים יותר וידע רחב יותר (בנושא חקלאות).
כיבוש העבודה התבטא בשטח ב"כיבוש" כל מתיישב לעבודה – ויתור על הנוחיות והמנטליות העירונית וכן הכנה פיזית וברמה הארצית בכיבוש המקצועות מידי הערבים.
אחת הדרכים העיקריות לכיבוש העבודה החקלאית, שם היו הפועלים העבריים בתחרות עם פועלים מקומיים מנוסים, הייתה התארגנות החלוצים בקבוצות שקיבלו על עצמן עיבוד חלקות חקלאיות או סלילת כבישים, בהם כביש טבריה-צמח ושאר הכבישים שנסללו על ידי הקבוצות הקבלניות שארגן המשרד לעבודות ציבוריות ולבניין.
דרך נוספת, שיזמו כשראו שהעבודה קשה לחלוצים, הייתה הבאת עולים מתימן מתוך מחשבה שהללו יהיו "פועלים טבעיים" המסתפקים במועט ויכולים לעבוד עבודה פיזית קשה בתנאי האקלים הא"י שהיו קשים לחלוצים שהגיעו ממזרח אירופה.