כל מה שרצית לדעת על כיכר הדוידקה:
כיכר הדָוִידְקָה הוא כינויה הלא רשמי אך השגור של כיכר החירות, כיכר מרכזית בירושלים, סמוך לשוק מחנה יהודה.
הכיכר מהווה מפגש של רחוב יפו, רחובה הראשי של העיר, עם רחוב הנביאים ורחוב כי"ח.
בצדה האחד של הכיכר נמצא מרכז כלל ומעבר לכביש מבנה אכסניית הנוער "הדווידקה" שהוסב לאכסניה לתרמילאים בשם "אברהם הוסטל".
הכיכר, שגודלה הוא כ־7.
5 דונם, מכונה כך על שם אנדרטת הדוידקה (סוג של מרגמה) הניצבת בטבורה.
האנדרטה, שעוצבה על ידי האדריכל ד"ר אשר חירם, בנויה מאבנים ירושלמיות המעוצבות ככובע גרב, הכובע הנפוץ בקרב לוחמי מלחמת העצמאות.
על האבנים חקוקים דברי הנביא ישעיהו לחזקיהו המלך: "וגנותי אל העיר הזאת להושיעה" (מלכים ב יט, לד).
לפני האנדרטה מוצבת מרגמת הדוידקה כשבלועה פגז מוכן לירי.
טקס הסרת הלוט מעל האנדרטה נערך ב־8 במאי 1956; הלוט הוסר מעליה על ידי ממציא המרגמה, דוד ליבוביץ.
מיקומה של האנדרטה בכיכר השתנה עם השנים לאחר שהוסטה מ"אי תנועה" במרכז הכיכר אל שוליה במקביל לשינוי תוואי הכביש.
במרץ 2008 התחילו בכיכר עבודות מתיחת-פנים ושיפוץ כולל כאשר מרכז התוכנית היה הקמת קיר מאבן בגוון ברונזה שיתנשא לגובה 16 מטרים בסמוך לאנדרטה.
הפרויקט תוכנן על ידי האדריכל המקסיקני ריקרדו לגורטה (Legorreta), ואמור היה להסתיים בשנת 2009.
בשל העבודות, אנדרטת הדוידקה הועברה באופן זמני לצומת הסמוך לבית החולים שערי צדק, והוחזרה ב-2010.
שיפוץ הכיכר התבצע כחלק מהפיכת רובו של רחוב יפו למדרחוב ומעבר הרכבת הקלה בו.
התנגדות התושבים ל"קיר האדום" בכיכר ולאלמנט העמודים המוארים ושדרות העמודים שתוכננו בשוליה, הביא לצמצום תוכנית השיפוצים וכך השינוי העיקרי בכיכר היה הקמת מזרקה קטנה בגב האנדרטה ונטיעת עצי נוי סביבה.
מהכיכר מתחיל כיום מדרחוב חדש אשר עובר מזרחה לאורך רחוב יפו, דרך כיכר ציון ועד כיכר צה"ל, ומאפשר מעבר של הולכי-רגל ללא צורך במעבר דרך כבישים מהעיר העתיקה ועד מרכז ירושלים בין השאר למדרחוב בן יהודה ולאתרים אחרים.