כל מה שרצית לדעת על כלכלת מתנה:
כלכלת מתנה (כלכלת נתינה או כלכלת מתנות) היא משטר כלכלי בו סחורות ושירותים ניתנים על בסיס יחסים ארוכי טווח של החלפת מתנות ולא על בסיס עסקה חד פעמית בין מוכר מרצון לקונה מרצון.
במקרים רבים ערך המתנה אינו מחושב על בסיס מערכת מחירים.
ישנן מספר תאוריות הנוגעות לכלכלת מתנות.
אחת מהן תופסת את הכלכלה הזו כאלטרואיזם הדדי, לפי אחרת – באמצעות הנתינה, זוכה הפרט במעמד חברתי בתמורה.
כלכלת המתנה התקיימה ככלכלה השלטת לפני התפתחות המדיניות מוניטרית, הכסף או סחר חליפין.
היא התבססה בעיקרה על החלפת מתנות ועל חובות, אך הלכה ונעלמה עם הפיכת החברות ליותר מורכבות, למרות שחלקן התקיימו אף עד המהפכה התעשייתית.
בסופו של דבר השתלטה השיטה הכלכלית שהתבססה על כלכלת שוק וסחורה ועם צמיחתה של עיר מדינה.
לא קיימות כיום חברות אשר מושתתות על כלכלת מתנה.
דוגמאות מודרניות לכלכלת מתנה ניתן לזהות בבנק הדם; בטכנולוגיית המידע; בויקיפדיה; בארגונים הומניטריים; בצדקה (בדומה לזכאה באסלאם) ובשיתוף קבצים.
כלכלת מתנה, כפי שבאה לידי ביטוי מבחינות רבות בתקופתנו, מתבססת על מסירת וקבלת מידע באופן חופשי.
בשל העובדה שהמידע אינו "חפץ", אשר מרגע מסירתו הפרט מאבד חזקה עליו, אין סיבה שלא להמשיך להפיצו הלאה.
הלימוד של פרט אחר, לדוגמה, את המידע אשר ברשותנו "מקדם את הטוב", וזאת מבלי לפגוע בנו.
דוגמה לכך ניתן למצוא באופן ההתנהלות באקדמיה כיום, כאשר כל פרט יכול להשתמש במידע שפורסם לפניו (תוך ניתנת אזכור הוגן וראוי ליוצר המקורי) ולפתח אותו הלאה.
ככל שהפרסומים של עבודתו של אותו הפרט מתרבים, כך עולה גם קרנו בעיני הקהילה.
פרט מעניין בנוגע לוויקיפדיה ספציפית, ולכל שיטת הויקימדיה, הינו כי הרעיון שמאחוריהם סותר את כל ההנחות המוקדמות בנוגע לאגואיזם של הפרט.
בני האדם לא היו אמורים להשקיע מזמנם, מרצם והידע שלהם על מנת לתרום לאחר, אך כפי שאמר המומחה לחברה בעידן הדיגיטלי, פרופסור יוחאי בנקלר, ההנחות הראשונות מוטעות היו.
מסתבר, כפי שההיסטוריה מוכיחה, שוויקיפדיה אכן עובדת.
כמובן שיש במקרים הללו גם התבססות על חוכמת ההמונים, אשר יוצרת מערכת תמידית של עריכה הדדית, כך שגם אם עריכות מסוימות בתהליך אינן מדויקות או מפורטות מספיק, או במקרים אחרים – זדוניות, ניתן תמיד לחזור אחורה.
למרות האמור, טענה חוזרת על ידי מדענים מסוימים הינה שגם בתחום כלכלת המתנה, מעשי הפרט הינם אגואיסטיים.
כל פרסום אקדמי, תרומת מידע, תרומת מזון או עזרה לאחר – חוזרים כולם בסופו של דבר אל הצורך האגואיסטי של הפרט להעלות את קרנו בעיני האחרים.
דוגמה לכך ניתנת מהאירוח רחב הלב של הבדואים, שכתוצאה ממנו זוכים הם לעליית קרנם ומעמדם, כביכול מבלי לפעול במובן אגואיסטי, אלא דווקא אלטרואיסטי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לכלכלת מתנה:
•ויקיפדיה: שכתוב – מדעי החברה
•כלכלה
•סוציולוגיה של הנתינה