כל מה שרצית לדעת על כללי הגישה הדומסטית בכלכלה הפוליטית הבינלאומית:
על פי הגדרתו של תומאס אוטלי (Oatley), תחום הכלכלה הפוליטית הבינלאומית בוחן את המאבק שבין מרוויחים ומפסידים בסחר בינלאומי.
שתי השאלות הכלליות בתחום זה הן: ראשית, כיצד מעצבת הפוליטיקה את החלטות החברה לגבי ניצול המשאבים העומדים לרשותה? ושנית, מהן ההשלכות של החלטות אלו? במשך מאה השנים האחרונות עסק המחקר בתחום הכלכלה הפוליטית הבינלאומית בניתוח סוגיות שונות על פי שלוש פרדיגמות מרכזיות: המרקנטיליזם, הליברליזם והמרקסיזם.
ואולם, שלוש גישות אלה בוחנות את המדינה כיחידת בחינה, ומתקשות להסביר את הפן הדומסטי.
על כן, במקביל התפתחו גישות המתמקדות בהתבוננות באינטראקציה בין אינטרסים סקטוריאליים ומוסדות פוליטיים, כהסבר לעיצוב מדיניות כלכלית בינלאומית.
הגישה הדומסטית בכלכלה הפוליטית היא תפיסה תאורטית בתחום הכלכלה הפוליטית הבינלאומית, המדגישה את חשיבותם של גורמים פנים-מדינתיים, סקטוריאליים וחברתיים בעיצוב התנהגותם של שחקנים בזירה זו.
ככלל, חוקרי הכלכלה הפוליטית הבינלאומית בוחנים את האינטראקציה בין כוחות שונים המשפיעים על התנהגותן של כלכלות ושל מדינות.
בתחום זה, כמו במדעי החברה בכלל, קיימת מחלוקת בין תפיסות תאורטיות שונות, אשר ניתן לחלק באופן כללי על פי שני חתכים: יחסי הדומסטי והחיצוני בכלכלה הפוליטית ויחסי מדינה–חברה.
על הכול מוסכם כי ישנם כוחות שונים המעצבים את התנהגותם של שחקנים בכלכלה הפוליטית אך ישנם חוקרים השמים דגש על הכוחות הבינלאומיים וממעיטים בחשיבותם של כוחות דומסטיים, וכן חוקרים המדגישים דווקא את הכוחות הלאומיים על פני כוחות גלובאליים.
פרספקטיבות אלו מובילות להסברים שונים למשטרים מוניטאריים, מדיניות סחר בינלאומית, אירועים היסטוריים רבים וכן התפתחויות עכשוויות בכלכלה הפוליטית הבינלאומית.
בערך זה יוצגו מודלים תאורטיים ספציפיים במסגרת הגישה הדומסטיות וכן מספר מקרי בוחן המדגימים את כוחה ההסברי של הגישה הדומסטית.