כל מה שרצית לדעת על כמאל מנצור:
כמאל מנצור (בערבית: كمال منصور; נולד ב-1931) הוא יועץ לענייני ערבים לנשיאי מדינת ישראל; חתן פרס ישראל על מפעל חייו.
מנצור נולד בעוספיה לשייח' נג'יב מנצור, ראש המועצה המקומית עוספיה.
בנעוריו התגוררה המשפחה בדאלית אל-כרמל.
בשנת 1950 למד מנצור באוניברסיטה האמריקנית בביירות.
משביקש לשוב לישראל אסרו זאת שלטונות לבנון והוא גנב את הגבול לישראל.
בהמשך, למד במכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית‏.
בין השנים 1956 – 1986 שימש הממונה על ההסברה בקרב ערבים בצפון ישראל‏ מטעם מרכז ההסברה.
במסגרת תפקידו אירגן כנסים, ימי עיון וסיורים לימודיים אודות מוסדות השלטון והקשר שבין האזרח למדינה.
ביוזמתו פורסמו מאמרי עיתונות רבים אודות ישראל בעיתונות ערבית ונערכו תוכניות בנושאים מדיניים בתחנת "קול ישראל" בשפה הערבית.
באופן דומה פורסמו מטעמו מאמרים אודות קבוצות המיעוטים השונות בישראל בעיתונות העברית.
בשנת 1954, בהיותו סטודנט, זכה סיפור שלו שהתפרסם במעריב בתחרות של העיתון‏.
מנצור המשיך לכתוב במעריב כתבות על חיי הדרוזים בישראל‏ וגם הרצה ברדיו‏ וברחבי ישראל על הדרוזים‏.
בשנת 1954 פנה לגורמים שונים, בהם אבא אבן, בבקשה לצאת לארצות הברית כנציג משרד החוץ והעדה הדרוזית בישראל כדי לגייס השקעות הון בישראל‏.
בשנת 1957, בין השאר כדי לנטרל את השפעת דברי התעמולה של השגריר הסורי הדרוזי בארצות הברית, נשלח מנצור מטעם משרד החוץ למסע הסברה בארצות הברית‏‏.
בעת ביקורו השתתף בשעשועון טלוויזיה והגיע לשלב מתקדם‏.
בהמשך נשלח לשליחויות הסברה נוספות בהן ביקר גם בקהילות יהודיות בתפוצות‏‏.
בבחירות לכנסת התשיעית לא שולב דרוזי ברשימה ומנצור קבל על כך בעיתונות‏.
בשנות השישים היה חבר ועדה לבחינת הקמת הטלוויזיה הישראלית ובשנות ה-70 היה חבר מליאת רשות השידור.
מנצור שאף להגיע לכנסת.
נטען שבשנת 1963, בעת מינוי דיינים לבית הדין של העדה הדרוזית, הובטח למנצור שאם אביו יוותר על מינוי לקאדי לטובת לביב חוסיין אבו רוכן, יזכה במקום ריאלי ברשימה לכנסת.
הבטחה זאת לא קויימה, בין השאר בגלל הקמת רפ"י‏.
לקראת הבחירות לכנסת השביעית, ב-1969, ניסה מנצור להשתלב ברשימת לוויין של מפא"י לבני מיעוטים, אולם ההחלטה שיהיו רק שתי רשימות כאלו, מנעה זאת.
מאז, מנצור פעל להביא לשילוב הדרוזים בתוך מפלגת העבודה עצמה והחתים כ-6000 דרוזים על עצומה הדורשת שילוב דרוזי ברשימת המפלגה במקום ריאלי.
בעקבות זאת, מנצור הוצב במקום ה-92 ברשימת מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969, והייתה זאת הפעם הראשונה שהוצב דרוזי ברשימת המפלגה ולא ברשימות הלווין שלה‏.
לקראת הבחירות לכנסת השמינית ניסה מנצור שוב להיבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה‏ והוצב במקום ה-66‏[16].
באותה תקופה נאבק מנצור על כך שהדרוזים יוכלו לא רק להיות חברי המפלגה אלא גם חברים במוסדותיה.
בשנת 1976 נכלל מנצור עצמו למרכז המפלגה‏[17].
בעקבות מפגש בני מיעוטים עם נשיא מדינת ישראל זלמן שזר, הוזמן לשמש יועץ לענייני ערבים בלשכת הנשיא.
בתפקיד זה משמש מנצור משנת 1970‏[18], תחת הנשיאים אפרים קציר, יצחק נבון, חיים הרצוג, עזר ויצמן, משה קצב ושמעון פרס.
מתוקף תפקידו הוא אחראי על הקשר שבין לשכת נשיא המדינה ובין קבוצות המיעוטים בישראל, לרבות ערביי ישראל, דרוזים, בדואים וצ'רקסים.
מראשית המאה ה-21 מקיים הנשיא את יוזמתו ועורך סעודה במשכנו לשבירת צום הרמדאן.
מנצור סייע רבות בהתנדבות לקליטת חיילי צד"ל בישראל.
מנצור הוא חתן פרס ישראל לשנת 2010 על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
בנימוקיה קבעה ועדת הפרס כי "מנצור פעל לחיזוק הקשרים בין עדות המיעוטים במדינה, וזכה להערכה רבה על הצלחותיו בתחום ההסברה.
הוא שימש יועץ נאמן לנשיאי ישראל, דבר עליו זכה להוקרה רבה מחוגים נרחבים.
בפעילותו לאורך שנים תרם תרומה יוצאת דופן לשילוב הבין תרבותי והבין עדתי בישראל".
בשנת 2014 זכה בעיטור נשיא מדינת ישראל‏[19].
ספרו "מאמתחתי – הרהורים ותחושות" עוסק בנקודת מבטו על השתלבות המיעוטים בחברה הישראלית.
עותקים ממנו הוענקו למנהיגים זרים בעת ביקורם בארץ, בהם אנוואר סאדאת.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לכמאל מנצור:
•דרוזים ישראלים
•זוכי פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
•פקידים במשרדי ממשלת ישראל
•מעוטרי עיטור הנשיא