כסיסת ציפורניים


כל מה שרצית לדעת על כסיסת ציפורניים:
כסיסת ציפורניים (השם הקליני הוא אוניכופגיה כרונית chronic onychophagia), היא נשיכה עצמית של ציפורני הידיים או הרגליים בזמן מצבים של עצבנות, מתח נפשי, רעב או שעמום.
היא נחשבת לצורה השכיחה ביותר של הטלה עצמית של מום גופני על פי פרויד והיא תסמין של קיבעון אוראלי.
כסיסת הציפורניים יכולה להתבצע באופן מודע או בלתי מודע לחלוטין.
ישנן מספר סיבות להתפתחות של כסיסת ציפורניים:גנטיתחיקוי של אדם קרוב בתקופת הילדותכתוצאה ממתח, לחץ נפשי או רגשי.
בניגוד לדעה הרווחת, אצל רוב הכוססים הכרוניים הסיבה לכסיסה היא אחת משתי הסיבות הראשונות שפורטו לעיל ולא כתוצאה ממתח או לחץ.
גם אם קיים לכסיסה מקור רגשי ניתן להיגמל מכסיסת ציפורניים גם מבלי לטפל בפן הנפשי, כסיסת ציפורניים אינה דבר הכרחי אצל כל אדם לחוץ או פגוע רגשית.
לראיה יש מיליוני אנשים לחוצים שאינם כוססים את ציפורניהם, ניתן להישאר אדם לחוץ אך להיגמל לחלוטין מכסיסת ציפורניים.
כוססי ציפורניים לעתים נתפסים בציבור כאנשים לחוצים, אשר לא מתפקדים היטב תחת לחץ, היפראקטיביים, חסרי שקט פנימי ומוזנחים לכן כוססי ציפורניים נוטים להסתיר את כפות ידיהם מתוך בושה.
ראש ממשלת בריטניה לשעבר – גורדון בראון הנו כוסס ידוע שספג ביקורת ציבורית קשה מאוד על כך שהוא כוסס ציפורניים.
התופעה נפוצה יותר בקרב זכרים צעירים.
שכיחות התופעה בקרב קבוצות הגיל השונות:28-33% בקרב ילדים בני 7-1044% בקרב מתבגרים19%-29% בקרב בגירים5% בקרב קשישיםאך עם כל זאת כסיסת ציפורניים אינה רע הכרחי ובשנים האחרונות מטפלים בה באחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לכסיסת ציפורניים:
התנהגות
ציפורני האצבעות