כל מה שרצית לדעת על כריסטופאנו מאלווצי:
כריסטופאנו מאלווצי (באיטלקית: Cristofano Malvezzi; 28 ביוני 1547 (הוטבל) – 22 בינואר 1599) היה מלחין ונגן עוגב איטלקי בשלהי תקופת הרנסאנס.
הוא היה אחד המלחינים המפורסמים ביותר בפירנצה בתקופת המעבר לסגנון הבארוק.
מאלווצי נולד בלוקה.
משנת 1551 חי בפירנצה ושירת בחצר מדיצ'י משנת 1562.
הוא שימש כנגן עוגב בכמה כנסיות בעיר וכן עבד כמורה.
בין תלמידיו היה יאקופו פרי, הנחשב על דעת רבים לממציא האופרה.
משנת 1573 כיהן במשרה הכפולה של מאסטרו די קאפלה בקתדרלה ובכנסיית ג'ובאני באטיסטה, שנחשבה למשרת המוזיקאי הרמה ביותר בעיר.
בין יצירותיו שלושה ספרי מדריגלים, ספר ריצ'רקארי, אולם רק שתי יצירות קודש – מחדל תמוה כשמדובר במלחין שהיה כה מקורב לכנסייה.
עקב פעילותו בפירנצה, המספר הרב של נגינות ביניים (intermedi) שכתב לבני מדיצ'י ולמשפחות אצולה אחרות, ספר הריצ'רקארי שהקדיש לרוזן דה בארדי והקדשת ספר מדריגלים לאמיליו דה קבליירי, יש משערים כי היה חבר ב"קאמרטה" הפלורנטינית – קבוצה של מוזיקאים ומשוררים מתקדמים, שבניסיון לשחזר את המוזיקה של יון העתיקה, יצרו את המונודיה הראשונה ובסופו של דבר את האופרה הראשונה.
בין אם היה חבר בקבוצה אינטימית זו ובים אם לאו, המוזיקה שלו הייתה מהנודעות בפירנצה.
אחת מיצירות המפוארות ביותר – חיבור קולוסאלי של מוזיקה ל-O fortunato giorno ("יום של מזל") שנכתב לאינטרמדיו אשר נועד לחגיגת כלולות במשפחת אצולה – נכתב לשלושים תפקידים ווקאליים נפרדים, המחולקים לשבע מקהלות הממוקמות בנפרד בחלל האולם.
כמה מן המדריגלים שלו נכתבו בסגנון המונודי, המרמז גם הוא לקשריו האפשריים עם הקאמרטה.
אחיו של מאלווצי, אלבריגו (1550 – 1615 בקירוב), היה גם הוא נגן עוגב ומלחין.