כל מה שרצית לדעת על כריסטיאן רקובסקי:
כריסטיאן רקובסקי (ברומנית: Cristian Racovski, בבולגרית: Кръстьо Раковски שמו בלידה Кръстьо Георгиев Станчев – קרסטו גאורגייב סטאנצ'ב, ברוסית: Xристиан Георгиевич Раковский באוקראינית: Християн Георгійович Раковський (13 באוגוסט 1873 – 11 בספטמבר 1941) היה מהפכן, פוליטיקאי ופובליציסט קומוניסטי ממוצא בולגרי, בעל אזרחות רומנית, כיהן גם כדיפלומט סובייטי וכראש הממשלה (מועצת קומיסרי העם) ושר החוץ של הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית אוקראינה.
היה רופא בהכשרתו.
רקובסקי נולד (כנראה ברומניה) במשפחה בולגרית אריסטוקרטית.
לאחר שסולק מכל בתי הספר התיכוניים של בולגריה, המשיך את לימודיו במערב אירופה.
בנעוריו פגש את פרידריך אנגלס והתכתב איתו.
הוא הוסמך כרופא במונפלייה שבצרפת.
הוא התחבר עוד בנעוריו עם רוזה לוקסמבורג ועם קארל ליבקנכט והיה מקושר למנהיגים סוציאליסטים נוספים, כמו ורה זסוליץ', גאורגי ולנטינוביץ' פלחנוב (כונה בטעות ניקולאי), וילהלם ליבקנכט, פאבל אקסלרוד, ז'אן ז'ורס, ז'ול גד (Jules Guesde), קארל קאוצקי ועוד.
בשנת 1913 אירח את טרוצקי באחוזה המשפחתית, במנגליה בעת שטרוצקי ערך סיור בבלקנים כעיתונאי.
בשנת 1908 גורש מרומניה, בחברת סוציאליסטים נוספים, בתואנה שקרא למרד האיכרים ברומניה.
הוא היה לפעיל סוציאליסטי שנדד בארצות אירופה וחזר לרומניה בשנת 1912.
בשנת 1916, לאחר כניסת רומניה למלחמת העולם הראשונה, נחשד כסוכן גרמני ונעצר.
החשדות התבססו על פעילותו באיטליה בשנת 1915 נגד ההצטרפות למלחמה.
כרזה הקוראת להצביע עבור רקובסקי לפרלמנט הרומני ב-1916 – רקובסקי לא הצליח להיבחררקובסקי ניסה ב-1916, ללא הצלחה, להיבחר לפרלמנט הרומני מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
החל מיום 23 בספטמבר 1916 הועמד תחת פיקוח ונקבעו לו מגורים כפויים בבוקרשט ולאחר שהממשלה נסוגה ליאשי גם מגוריו הכפויים הועברו לשם.
בפברואר 1917 התרחשה המהפכה ברוסיה ביום 1 במאי 1917 נערכה ביאשי הפגנה גדולה של אוהדי המהפכה ולאחרי נמלט רקובסקי לאודסה.
משלב זה היה רקובסקי מנהיג בולשביקי שהשתלב במנגנון.
הוא המשיך להיות מעורב בענייני רומניה והציג עצמו כאחד מראשי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרומנית.
בברית המועצות תכננו אז את תפיסת השלטון ברומניה הכבושה בחלקה על ידי הגרמנים, והפיכתה לרפובליקה סובייטית.
רקובסקי, יחד עם אלקו קונסטנטינסקו ומיכאי גאורגיו-בוז'ור, היו מיועדים להנהיג את ממשלת רומניה הסובייטית.
כמאה סוכנים נשלחו ליאשי להכין את הפלת הממשלה, אך הקשר התגלה והוכשל, והסוכנים נעצרו.
בתגובה נעצרו בברית המועצות שר רומני, ק.
דיאמנדי (C.
Diamandy) והמשלחת הדיפלומטית ורומניה נדרשה לשחרר תוך 24 שעות את אנשי הצבא הסובייטים בתמורה לשחרור הרומנים.
הממשלה הרומנית הכחישה את מעצר אנשי הצבא הסובייטים ובהוראת רקובסקי נעצרו אנשי הקונסוליה הרומנית באודסה.
ביום 5 בדצמבר 1917 חתמו הסובייטים על הפסקת אש עם הכוחות הגרמניים.
גם רומניה חתמה על הפסקת אש עם הגרמנים ונפתח הסכסוך בין רומניה ובין ברית המועצות על בסרביה.
הממשלה של לנין הכריזה מלחמה על רומניה וניתקה את היחסים איתה.